בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקפיצה

אדוני אהובי
קופצת אתך, לא משנה הגובה, לא משנה לאן, כל עוד ידך אוחזת בידי
אני ק ו פ צ ת ..............
לפני 17 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 16:56

זו תהיה מתנתי היא אמרה....
בלילה חיברה אותה לשיחה .. הוא רעד מתשוקה והתרגשות
פעם ראשונה שאמרו וציוו עליו..הוריד את התחתונים...
תאונן פקדה עליו...כן גבירתי ענה ברעדה...מלטף ונוטף..
אחר כך ירד על ארבע..הרצפות הבריקו...הכל אבל הכל הוא יעשה בשבילה..
אני יודעת אמרה לו .. חיכתה לזה הרבה ידעתי שתבוא אליי..על ארבע היא אמרה תזכור.
והוא צחק..אבל עכשיו שגם ההיא פקדה עליו..ושתיהן קשוחות וחדות וברורות...
הרגיש שהוא רוצה כל כך ומתאווה..אבל אסור לך לגמור ברור...ברור גבירתי אמר..
ולא האמין למה שאמר. והוא סגר את המחשב..הכל מלא ממתין...אפוף בהתרגשות העצומה.
יומו הגיע..הן נכנסות...ראשו עטוף..אפוף..בתוך האדמה..
תכיר אמרה לו..תרחרח..כמו כלבלב קטן..וגם ללעוס אתן לך את תחתוניה...
תודה גבירתי אמר...ותכף גם חטף נואק כואב מושפל...אוהב.
כשליקק את אצבעות רגליה..ואחר כך את מפסעת בטנה..שדייה..פטמותיה הרגיש שהיא
התירה את הרסן. עכשיו היה מובל..אחת אמרה..אחת הכתה...והוא על הרצפה בעונש
שהטילו. ממתין לזיע יד למילותיה..לרצונה...לשיחרורו...שרק הגיע אחרי שפשוף נעים שהתפרק לתוך ידה בסמיכות..רבה בעוז מרטיב ומענג שם את כולן....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י