לפני 17 שנים. 6 באוקטובר 2006 בשעה 10:25
מתחת לשמיכה הגדולה הכחולה
את ואני מדברים בלי מילה.
במקום שאליו ישנה רק נשמה אין
אפילו לא סדק... אין מקום לסיכה.
שמה הכל נאגר מתעצם
במקום ששלנו אותך נושם.
ונוגעים ואומרים ושותקים כל כך...
שכולם שואלים זה את..הוא איתך..?
ואינך משיבה לאדם לא לאיש..
כי רוצה רק אותו ורוצה להחריש.
מחבקת אותו משתפתפת תחתיו...
והוא מתהפך מיישיר את עיניו.
מביטות בך לחות...מביטות בשמחה...
ושפתייך באות אליו בשקיקה.
