לפני 18 שנים. 20 באוקטובר 2006 בשעה 10:22
חתונה בשמיים...
עכשיו שאת שם בחרתי לכתוב...עכשיו שאת סתם מרחפת....
עכשיו דווקא עכשיו ובעצם..הכל מובנה וידוע ומוכוון...ונכון...
הצעתי לך..ואת היית המומה..לא קיבלת אותה אהבה כמובנת מייד...
כאן היתה משמעות...שאני לא ידעתי...ואולי לא מבין..אבל את רואה אותנו...שם.
ומתחת לשמיכה הכחולה..במקום הארצי...התרגשת..גם אני...גם ענית לי...
הסכמת...בנשיקה מדהימה..בקולך..עם עיניים נוצצות...גם לי הם בכו..אהבה..
את יודעת..
שעות מופלאות...
וזכינו...אבל הכל היה כה מוכוון וידוע...רשום..את יודעת.....שולט ברגישות (כבר אמרנו..)
את הכי יודעת...אהבה.