אפונה וגזר בעיר הגדולה

יש לי כשרון שכזה למצוא גברים נשלטים ש

אחד מבטיח עיסוי ובעצם הוא על גבול הנכה ולא יכול (ולא רוצה) לקיים

אחד שלא אוהב לרדת 

אם אחד גם "התחתנתי"

__________________________________

הוא שאל אם הוא יוכל ללכת להשלט על ידי זוג

והאמת שנעלבתי בתוכי (אתה לא רוצה להשלט. או שאני לא יודעת לשלוט. או לא רוצה על ידי?)

והאמת שדווקא זה רעיון לא רע

אולי מישהי אחרת תדע לאלף ולחנך אותו כי אני כבר התעייפתי. בהצלחה לה.

הוא בכלל לא בא למלא אותך הוא בא למלא את עצמו. זה גם כישרון שלי. למצוא גברים כאלה שיודעים רק לקחת ולא לתת. וכבר אין לי יותר מה לתת. ואני נחנקת מלהיות כוס מכיל ומבין כל הזמן. ולשתוק ולשתוק. ולנסות להצטמצם. 

___________________________________

בא לי להיות פאקינג כוכב ים או נסיכת כריות (או בלי תוויות מטומטמות) ושפאקינג יפנקו אותי ויתנו לי בדיוק מה שאני רוצה. ולא מעבר ולא פחות. ולא יצפו לתמורה כי כבר אין לי, פשוט אין לי. 

_____________________________________

מישהו לנשום איתו

_____________________________________

מישהו שלא צופה בפורנו (לפחות במשהו הוא קולע)

_____________________________________

הגעתי לתובנה שאני מרגישה מלא חוסר שליטה על חיי. שהכל כבר במשך שנים נכשל ונכשל. וגרוע מזה שגם הדברים הטובים לו היו קורים לא היו באמת בשליטתי. ושאני לא מכוונת את הסירה גם כשניסיתי לכוון, אז מה הטעם אפילו לנסות. שואלים שואלות אותי אם אני לא מפחדת. ואני כבר מעבר לפחד ומעבר לייאוש אני בחוסר אונים על הרצפה. רק סופגת את המהלומות.

האמת שאני לא מבינה את העולם הזה (והאתר הזה) מפנטזים ועושים כל כך הרבה אלימות ונהנים ממנה, כשאני מרגישה שאצלי הכל אמיתי ואני נחנקת וסובלת וכמה עוד אפשר להמעך בחיים שלי. וזה לא מה שעושים עם גוף.

___________________________________

הייתי רוצה להגיד שפעם היו לי פנטזיות הצלה שאני אציל אתכם, אבל אני לא מצליחה להציל את עצמי אפילו. אז

___________________________________

אם היית שבור על הרצפה פשוט הייתי נשכבת לידך ומסתכלת עלייך ומבינה אותך

או שאולי לא, כי אתה שבור בכאילו, זה הכל הצגה ואין לי כח להצגות או משיכה לדרמה

כבר "זכיתי" לראות את מאחורי הקלעים

____________________________________

האמת שגם מרתיע אותי מישהו שבור אמיתי כי אז שוב אצטרך לחזור לתפקיד של כוס מכיל ואני לא יכולה יותר

___________________________________

אני פה כי לא מכירה פלטפורמה אחרת בעברית שעוד חיה לכתוב בה

כי מבולבלת שליטה חוסר שליטה שליטה חוסר שליטה

אבל נראה לי שאנחנו מדברים על שני דברים שונים בסופו של יום

כשהייתי בת עשרה צעירה הייתי נפגשת עם חברה והיינו מכינות קפוצ'ינו (עם הרבה חלב וסוכר) ומדמיינות שאנחנו גדולות. ויש בזה משהו נחמד אפילו משהו משמעותי בלדמיין שאנחנו. אולי זה סוג של פייק איט טיל יו מייק איט. ואולי זה כייף גם עם זה אף פעם לא יקרה?!

בא לי שתתלבש יפה כמו שאתה אוהב (כי ביניינו אתה זה שאוהב להיות מצועצע) עם חולצה מכופתרת לבנה ועניבה (וכן זה קליפ און כי שניינו עוד לא למדנו לענוב לך) ומכנסיים שחורים ונעלי העור והשעון כמו שאתה מתלבש לפני ~~~ ונראה חתיך (וקצת כמו ניו מהמטריקס בעיני מה שעוד יותר עושה אותך חתיך). וגם אני אשקיע ואתלבש ואתקתק (וכן אני צריכה לעשות שופינג לפני כי כבר אין לי דבר שמתאים). ונלך לשבת בבוקר בארקפה מול ה~~~ ונזמין שתייה ומאפה לך ועוגה לי. וברור שאנחנו שותים שוקו (כי אנחנו בכלל לא אנשים של קפה).

אבל אנחנו רק זוג הורים עייפים על הספה בטישירט וטרנינג שמתלוננים שצריך לצמצם סוכרים בזמן שעוד קרטון שוקו זרוק כבר בפח.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ועוד פנטזיה זה שנלך למעיין מבודד, עם מים קרירים ותלטף לי את הרגליים, ותלטף לי את הבטן ולשון חמימה ~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

וגם בא לי פיקניק בפארק עם חברות וחברים ועוד זוגות והילדים של כולנו, ושהם משחקים ומעסיקים את עצמם, ולנו יש יין ולחמים וגבינות ופירות (ואני לא נגד בשרים אבל שונאת מנגל ולזהם את הסביבה בעשן) ודיבורים וצחוק. ואפשר להוריד סנדלים ולהרגיש את הדשא דוקר את סוליות הרגליים ולהתקרקע. ואפשר בקלילות לשים את הרגליים בחיקך ולקבל ליטוף או מסג' קטן. וזהו, זה לא אפל וקשוח ומאגניב, זה לא כזה רציני, אין מלכות ועבדים, שולטות ונשלטים. רק העולם סובב סביב נשים ונשיות והחיים שלנו והתרבות שלנו והמחזוריות שלנו וגברים פה לתמוך בזה ולהנות באור השמש איתנו. 

אין לי מה לתת, גם לא רוצה, וכל פעם שזה קצת מתעורר ואני נותנת מהפירורים שלי אני מרגישה יותר ריקה אח"כ. רוצה לשבת על ספה נוחה מול אח בוערת, ושלא קר ולא חם, שנעים, והרגליים שלי מקופלות אלי. כי אין לי מה לתת. ואין לי שום רצון לנסות. שום חשק לתפקד. ואם מישהו רוצה לבוא...אני לא סומכת עלייך ולא סומכת עלי ולא רוצה להפתח בכלל ולא רוצה לשמוע גם עלייך.

ורוצה ולא רוצה ועייפה וריקה.

להביט לתוך עיניים ולקבל הבנה. אמיתית. אם יש דבר כזה בכלל. שבאמת ישמעו אותי ויקשיבו לי. ושיצאו מהתחת של עצמם.

אם יש כזה דבר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פעם כשהוא היה נכנס לכלוב וברור לי שלא היה כלום, רק אהב לקרוא בלוגים או חפירות מטופשות בפורומים, עדיין התבאסתי בתוכי כי זה הרגיש קצת כמו בגידה.

ועכשיו הפוך, אני פה, והוא לא מתעניין, ואני מרגישה קצת בוגדת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פעם ב- אני נכנסת ללוחות וקוראת מודעות של --- ומתמלאת ערגה ובדידות ומרגישה אותם ואותי ולבד ואם יש בכלל מישהו אמיתי שם בשבילי, שם, בחוץ, איפשהו בעולם

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ואולי זה דיכאון, וגם הוא בדיכאון, אני נשארת ערה מתנתקת מול מסכים כשאני יכולה, והוא הולך לישון, כל רגע פנוי שהוא יכול הוא נכנס למיטה ונרדם.

שניינו ממש דומים, כל אחד נכשל בדרכו שלו, ואנחנו לא מצליחים לנחם אחד את השנייה יותר. ומה כבר נשאר? לא יודעת