למה כולם כל כך הזויים היום?
גם נשים וגם גברים, פשוט... חלאס. הבנו. כבר לא מצחיק. מאוס מהתחת.
או שמה.. אני ההזוי וכולם נורמלים? לא נראה לי.
תתאפסו אנשים.
(ואני לא מדבר בכלל על אנשים מהכלוב, אני מדבר על החיים האמיתיים והדור הזה שנדפק)
מתחילת המלחמה
חוויתי הרבה יותר מידי,
הפסקתי לעשן בדיוק שבוע לפני אז גם אין לאן לברוח.
אבל למה לברוח?
ממי?
תתמוד כמו גבר, יש כאלה שכבר לא יכולים להתמודד...
אבל עדיין אני מנסה לברוח
לפחות בסוף כל יום עם עצמי, זה מותר
"הגברים בוכים בלילה"
רק שנגמרו הדמעות בשבוע הראשון.
אז אני ממלא עוד כוסית של וויסקי, בלי קרח שישרוף הגרון
ועוד סיגריה.
אבל תכלס זה לא בריחה וזה לא בשבילי,
לפחות זה מה שאני מבין בלילות שאני לא נרדם...
זה בשבילם
החללים הגיבורים, המלאכים של נובה
שהרבה יותר מידי מהם היו חלק ממני שלא יחזור
לחיים האהובים שלי!!
אני מרים כוסית גם בשבילכם
כי אני אף פעם לא לבד
אני אמשיך לשמוח גם בשבילכם אני מבטיח.
נ.ב
מי שמצא את הכוס וויסקי שלי שיחזיר, זה לא מצחיק.
זאת רק הגרסה העדינה
תכלס?
סעמקמקמקקמקמק עם כל הבני זו******
אני יכול לקלל שעות ועדיין הזעם לא יצא אז מה זה משנה
כבר קיללתי
בכיתי
הרבצתי לקיר
התאמנתי מעצבים
....
אוף נו... זה עדיין לא עובר... אבל למה ציפיתי? בעצם בכלל לא ציפיתי...
אתה כבר לא ילד, אתה מבין את המשקל של החיים ומה זה לאבד אותם, ברור שלא תעבור אובדן כזה ברגע
לקום בוקר אחד ולאבד כל כך הרבה חברים בצורה כל כך רעה, אף אחד לא יכול להיות מוכן לזה
"תפסו אותנו עם המכנסיים למטה" אני שומע את זה כבר שבוע שלם, אבל לך תנסה לספר את זה לחבר שלך... אה הוא מת... רגע אולי נלך לספר לך... אה הוא נעדר.. סעמק.
אני רותח, אני שונא שנאת חינם, אני שונא רוע, אני שונא מלחמות
אבל עכשיו?
באלי לשנוא
באלי להיות רע
באלי מלחמה
ולא...
לא באלי לסלוח הפעם
לא באלי לשכוח הפעם
וגם לא באלי לסתום
באלי לצרוח
לצרוח כל כך חזק עד שהגיבורים שלי בשמיים ישמעו אותי!!!
אוף.
