יומנה של שולטת בהתהוות

אחריי הרבה זמן שלא הייתי פה כי הייתי בקשרים כאלו ואחרים , התחלתי עבודה חדשה ששאבה ממני כל אנרגיה אפשרית  ( עולם החינוך יו נואו .. ) , אני לאחרונה יושבת ומנסה לחשוב מה אני רוצה , מה עושה אותי מאושרת .

להכאיב ? להה , זה כיף , לשרוט לנשוך אפילו לסטור , אבל זה לא מה שעושה אותי מאושרת .. 

להשפיל ? בכלל לא , צר לי אבל אני לא רואה בזה משהו מחרמן בשום צורה - אני יודעת מי אני ואני לא מרגישה צורך להקטין אותך כדי לשלוט בך . 

לשלוט ? או , כאן מתחילות השאלות שלי , את השליטה שלי אני לא אוהבת לקחת , אני אוהבת לקבל מתוך יראת כבוד שרוכשים לי .

אני המילה האחרונה. 

אני זאת שתציית לבקשות ולגחמות שלה . 

אני זאת שאוהב לגעת בך ואפילו ללטף אותך כי זה מה שעושה לי טוב . 

אני אוהב להניח עליך את הראש ולהרגיש שהזמן נעצר כאן .

אני אוהבת לאהוב , לפני כמה זמן נמרולוגית ניתחה את שמי בצורה מדוייקת להפליא .

חלק ממה שהיה כתוב שם - 

״את בעלת קסם אישי בכמויות ,

קל להתאהב בך ,

אך קשה לפייס אותך  כשפוגעים ברגשותייך ,

את רגישה כל כך ועם זאת לא פראיירית כלל .

מורכבת ופשוטה גם יחד , 

צנועה ומוגזמת במקביל ,

מלכה ומשרתת בו זמנית .״ 

חשוב לציין , הנמרולוגית לא יודעת דבר וחצי דבר על עולם השליטה , אבל פגעה בול . 

היא המשיכה וכתבה - 

״ יש לך כוחות של שופטת בכירה . 

לכן את נמשכת לגברים שזקוקים לגבולות חזקים , מגדירה כל פעם מחדש מה מותר ומה אסור ״

אלוהים יודע איך היא פגעה כל כך מדויק .

מתוך זה גיליתי , מה שעושה אותי מאושרת זה לאהוב , לתת מעצמי , ולקבל פי 100 , כמו שמגיע לי. 

אז גברברים , אל תצפו ממני לרצות להשפיל אותכם , לזיין אותכם , להתעלל בכם - זו לא השליטה שלי .

אני שולטת מאהבה . 

שבת שלום לכולם (: 

בתקופה האחרונה שבה התוודעתי לעולם הזה , חוויתי המון , מנעד רגשות עצום ..

זה טוב זה לא טוב ,

לנסות לא לנסות ,

איפה הגבול שלי ,

מה אני רוצה ..

נהנת , נפגשת , מדברת , בוחנת ..

ותוך כדיי

הבנתי שאני בתהליך שלוקח זמן ,

צעד ועוד צעד ,

ואז פתאום שבע אחורה ,

שקט .

פתאום אני מקבלת הודעות פותחת מסתכלת וסוגרת , פתאום אין לי כוח או חשק ,

אולי בגלל שחוויתי יותר מידי לאחרונה ,

אולי כי הראש שלי עסוק בהמון דברים אחרים .

הבלאנס הוא מרכיב חשוב ! 

עכשיו שקצת לקחתי צעד אחורה אני מבינה כמה הוא חשוב , אני יותר פרודוקטיבית ביום יום שלי  ,

האנרגיות אחרות .

אבל כרגע אצלי זה או שחור או לבן ,

או שאני כאן ומחפשת את הנשלט עבורי ,

או שאני לא כאן ולא  עונה או מפתחת שום שיחה עם כל ההודעות כאן .

הכל בעוצמות גבוהות .

בא לי למצוא את הבלאנס .

בא לי אפור . 

הוא הזיז בי משהו שלא הרבה הצליחו להזיז ,

ואני .. עם השריטות שלי והצלקות שלי עשיתי הכל כדי לגרום לו ללכת .

לא רציתי שהוא ילך , אבל משום מה הפעולות שאני עושה מנוגדות לתחושות שלי בלב , אני לוקחת לקצה , אני בוחנת , שוברת את הכלים , כועסת .

הכל כדי להבין מתי הוא יילך .

והנה ,

הוא הלך .. עוד כמעט לפני שזה התחיל .

אני לא מאשימה אותו כי גם אני הייתי הולכת , אבל את זה בדיוק אני רוצה לשנות .

חצי מהבעיה נפתרת כשיודעים מה היא הבעיה ..

אז הלוואי שאצליח

לנקות את המגננות ,

לתת לעצמי לפרוח ולהגשים

לחבק את מה שיש .

ולו אני אומרת - תמיד תזכור לרגע לעצור  .

הוא חסר ביטחון ,

זה מורגש אפילו כשהוא נושם לתוך עצמו ומשתדל לא ליצור קשר עין ..

ואני , אני בתהליך של החלמה מכל מיני פציעות בנפש , חוקרת , בודקת , מגלה עולם חדש ..

מבינה על עצמי איך אני רוצה לשלוט , מה הדרך שלי , מה עושה לי את זה ומה פחות .

ומתוך הקשר שנוצר אני מרגישה שיש בי רצון אמיתי להפוך אותו לשלי , אבל להפוך אותו גם לגבר שהוא צריך להיות , שליטה בעיניי לא חייבת להיות רק סביב השפלה והקטנה , אני רוצה לשלוט בו ולהעצים אותו,שהוא ילך בראש מורם וגאהבמי שהוא .

גאה קודם כל בזה שהוא שייך לי.

אז אני שולטת חדשה ,

שמגלה לאט לאט את העולם הזה אחריי המון תלאות שעברתי בחיים , איכשהו מעולם לא הגעתי לפנטזיה הזו .

חוסר אמון , דימוי גוף נמוך , צורת חשיבה שגויה , טראומות  - אלו דברים שניהלו אותי .

עד שהוא הגיע באחד הלילות שהשתעממתי ופתחתי את האוקיקיופיד .

שוחחנו קצת שיחת חולין ועברנו לוואצאפ ..

במהלך השיחות התחלתי להבין ולקבל ממנו מידע על כל מיני דברים שהוא אוהב ,

דאג לספר לי ולחזור על זה לא פעם ולא פעמיים שיש לו זין קטן שלא יכול לספק , אבל שהוא מפצה בדרכים אחרות .

וככה לאט לאט מצאתי את עצמי בלי הכנה מוקדמת , בתחושה טבעית לגמרי,

שולטת בו.

נותנת לו משימות שהוא צריך לעמוד בהן ,

דורשת ממנו להכיר את מה ואיך אני רוצה שהוא יתנהג .

הוא היה רוצה לקנות לי אוכל , להביא לי מתנות , לדאוג לכל צורך שעולה לי .

( בזמנו וגם היום אני חושבת שהשלב הזה אמור להגיע מאוחר יותר ולא על ההתחלה )

הוא בעצמו מסתבר לא ידע אפילו לשים את האצבע על כך שהוא נשלט , אבל אני ישר הבנתי .

הבנתי שזה כנראה חלק ממני , משהו שהתחיל בצבא ועכשיו מתחיל לחזור .

יום אחד כשנסעתי לתל אביב , אמרתי לו שאני באזור שלו , הוא כמובן שמח והתרגש והפסיק את כל העיסוקים שלו .

הגעתי אליו הביתה ..

ראיתי את הזין (הבאמת נורא קטן) שלו , צחקתי , השתעשעתי קצת , ואז עפתי משם .

הוא היה יותר מידי סיסי בשבילי .

אבל פתח לי את העיניים וגרם לי להכנס ולהגשים את הפנטזיות שיושבות לי בראש כבר שנים , בדרך שאני רוצה , עםהנשלט שאני אבחר שאכן ראוי לי .

הפנטזיות האלה יושבות לי בראש כבר מאז שהייתי בצבא , אבל לא ידעתי לקרוא להן בשם .

אז אומר תודה לסמרטוט עם הזין הקטן , על זה שהגיע כדיי להראות לי את הדרך שבה אני רוצה ללכת .