מגלה ארצות

קולך הענוג שטוף הכאב והנאה עוד מהדהד בראשי.

זה היה מטלטל לפגוש אותך, לא כך ציפיתי שנפגש לראשונה.

את מכירה אותי יותר טוב מהחברים הכי קרובים שלי ואם זאת עד היום לא נפגשנו.

אומרים שאתה פוגש את אהבת חייך הזמן נעצר מלכת, שראיתי אותך זה קרה.

בשבילי את העוגיפלצת שלי, האחות שתמיד חלמתי עליה. את הקשרים שבין הנפשות שלנו רק המוות יתיר. 

אהבה שלי אלייך היא אפלטונית כזו שלא אפשרי לתת לה כותרת. 

פוסט שעלה באחת הקבוצות ודיבר על קושי פיזי לבצע אקט מסויים שיש אליו המון רצון. הקושי פוגע בסשן.

אני אישית עדיין במסע של התפתחות, רבים הדברים שאני רוצה לנסות וטרם ניסיתי.

זה גרם לי לחשוב על שאלות הרות גורל לפני השינה.

איך נתפס השולט בזמן כישלון?

איך מוצאים את הפרטנר.ית שלא יחפשו מוצר מוגמר ויתנו לי מרחב להתפתח ולהיכשל בו זמנית מבלי להעביר ביקורת?

איך יוצרים מסע חוויתי למרות הכישלונות?

איך מוצאים פרטנר.ית שירצו לחקור איתי ביחד דברים?

היא עמדה שם קשורה אל הקיר, ערומה, חסרת אונים, הוא היה בשליטה מלאה. הכל עומדים וצופים.

מבטה היה קר, היא לא הנידה עפעף למרות הכאב שנגרם לה, זה היה מחזה זר לי. רבים האנשים שראיתי חווים כאב הם לא מתנגדים אבל הם מגיבים. 

האלמונית, התמסרה לרגע כמו שמעולם לא ראיתי, שתתה את הכאב כמו שאני שותה מים.

גופה העירום מרהיב ביופיו וחשוף לעיניי כל אך מבטי לא ירד ממבטה וראיתי כמה חשופה נשמתה הייתה.  

הלילה חרישי הוא,

רק פעימות הלב נשמעות בחלל.

שני אנשים מבטים זה בזו ובעינהם רעב גדול.

והירח מביט בשקיקה ושותק.

לפעמים כל מה שאני יכול להציע זה חיבוק לעיתים זה כל מה שצריך

Upon a cliff, he waited for he was captivated by a woman in sealskin

Months turned into years, oh his longing felt severe

Waiting to steal back her pelt, why she left, he could not tell

He'd lost the one he never had and threw himself off the cliff and fell

And he screamed

Selkie, I'll join you in the sea
Selkie, I'll join you in the sea

לפעמים אנשים יוצאים מחיינו, זה כואב. 

שהם יבינו מה הם הפסידו להם זה יכאב יותר 

בעודי מתפשט היא מספרת מה חדש אצלה, הטיסה לארה"ב נדחתה לקיץ ויש לה מטפלת חדשה לילדה.

היא יודעת מה אני אוהב ובכל זאת בעודי נשכב על המיטה היא שואלת מה בא לי היום, עניתי לה שתפנק אותי.

בתחילה ידייה מעסות את גבי וגופה העירום מתחכך בגופי, לפתע בקול חרישי היא מבקשת ממני להסתובב. מתפעלת מגופי כאילו ראתה אותו בראשונה. 

היא מתחילה לרדת לי, היא עושה את זה הכי טוב שהיה לי, עוד אני צעוק לה, עמוק יותר.  כל כמה דקות היא עוצרת ומחמיאה לי על הזין "הוא קשה וחזק" היא אומרת לי.

לא הצלחתי כבר להחזיק גמרתי לה בפה כמות כל כך גדולה שצברתי רק בשבילה. אחר כך שכבנו ודיברנו בעודה מלטפת את גופי.

פתאום שמתי לב שמאוחר, "תזמיני לי מונית" אמרתי לה והיא הזמינה.

נפרדנו בנשיקה עד המפגש הבא.

אני בדרך חזרה מאילת עשיתי את מה שאני אוהב לעשות קידמתי את ענף הטיפוס, ביליתי, קניתי והרווחתי על זה כסף.

אם זאת אני חוזר חולה בתחבורה ציבורית. זה לא שיש לי בעיה עם תחבורה ציבורית פשוט אני שונא להיות חולה.

תאחלו לי מחר בהצלחה בכנס.

המחשבה עברה בראשי שום דבר לא יכל להכין אותי למה שקרה.

ביום חמישי יצא לי בהפתעה להיות קינקי במסיבה של ונילים, נכון זה עבר לי בראש אבל אתה לעולם לא יודע איך אנשים יגיבו.

להיות עם בטחון בעצמך ובגוף שלך במקום שמטבעו לא מייצר ביטחון ולא שואף לביטחון זה מטורף עבורי.

אפשר להגיד שהייתי בדס"מי במובן הכי "סטיגמתי" שאפשר (הכוונה לונילים שמדמיינים בדס"מ) אבל זה פורים אז פאק איט.

רקדתי בחזה חשוף, רצועות עור, פלוגרים וכו', הייתי אני, הראתי לעולם מי אני, חייתי את הרגע והרגע היה קסום. הרגשתי שאני בארץ הפלאות שזה לא רק נושא המסיבה.

אני מאחל לעצמי ולכולנו שנהיה שלמים עם מי שאנחנו ושלא נפחד להציג זאת לעולם.