סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Me myself and I

אולי כאן ארגיש בטוח מספיק.
לפני שנה. 20 במאי 2023 בשעה 12:49

חבר אהוב בא לבקר אתמול בערב, הילד שלי. בצורה הכי תמימה ונקייה, הוא פשוט גוזל שאימצנו. 

והילד שלי, בן השלושים, גבר יפה, נאה, חכם, משכיל ונפש ותיקה שמעורר השתאות וגאווה, הילד הזה עדיין מבקש ממני עצות, ועדיין מבקש את דעתי.

ואתמול הוא שיתף על הקשיים שיש לו עם בן הזוג שלו, על התחושות הקשות שההתנהגות של בן זוגו גוררת, על חוסר התקשורת, על הפחדים. 

אז ישבתי והקשבתי לו, לא רק למילים שיצאו לו מהפה, אלא לעיניים, לשפתיים, לתנועות הקטנות של הגבות העבות שלו, הקשבתי לנשימה שלו, לדברים שהוא לא רואה ואז הצבתי מולו ראי וניסיתי לשקף לו מה שמעתי, בין המילים.

דיברנו ארוכות, והוא הגיע למקומות שהוא נבהל לגלות שבאים מתוכו. חיבקתי אותו חיבוק ארוך והוא הלך לישון.

עכשיו הם בדרך למסיבת ברית, לפני שיצא חיבקתי חזק ואיחלתי לו חיתוך קל.

 

אין פואנטה. 

Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t} - "אז ישבתי והקשבתי לו, לא רק למילים שיצאו לו מהפה, אלא לעיניים, לשפתיים, לתנועות הקטנות של הגבות העבות שלו, הקשבתי לנשימה שלו, לדברים שהוא לא רואה ואז הצבתי מולו ראי וניסיתי לשקף לו מה שמעתי, בין המילים." - זאת הפואנטה
אתה שהוא לא היחיד שאתה עושה את זה איתו, נכון?
זה משהו שאתה טוב בו מאוד
זה והעובדה שיש בך יכולת קסומה של כן לאהוב, באמת לאהוב, עם כל מה שיש בך ואחרי כל מה שעברת.
לו רק יכולת לעשות את זה לעצמך, אבל זה תמיד קשה, לעשות את מה שאנחנו טובים בו עבורנו.
אני מקווה שלפעמים אני מצליחה לתת לך את המקום הזה, בצורה הכי חברית ואוהבת שיש
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י