לפני 8 שנים. 25 ביולי 2015 בשעה 13:25
ברגע של תסכול, לעשות מעשה שאינו אופייני לי.
בנוסף, לשפוט עוד לפני ששמעתי הסבר.
מניח את הדעת או לא.
ובתוך הסערה, צץ לו אחד ששוהה בראשי ובליבי כבר תקופה ארוכה.
מזכיר שהוא קיים, מרגיש, אוהב ומתגעגע.
שומר עליי מרחוק.
הראש לא יודע מנוח, הלב דופק.
יש מקום בטוח בו אני יכולה לפרוק ולשחרר...
אגיע בערב מתוק שלי.
נפתור ונתמודד עם הכל.