פולסא דנושה

אני לא נוטה להיות "רגשי" מדי

לרוב פרגמטית ומנתחת היטב מצבים.

אתמול, הרגשתי צורך עז לשחרר הכל....

חצי בקבוק ואן גוך מצא את דרכו אל קיבתי. 

בכיתי, דיברתי, ניגבתי עליך את הנזלת ( סליחה:-*) 

חשפתי רגש שלא העזתי לבטא עד כה במילים. 

גם אתה השתתפת בשיחה, למרות הנכות הרגשית שלך עדיין התבטאו רגשות מסויימים בסאבטקסט.. 

ועכשיו, הכל על השולחן.

צריכים זמן לעכל, זה לא מה שביקשנו לעצמנו. 

חיפשנו מקום מפלט, מצאנו את עין הסערה.

הכל התערער,  מסוכן.

סיכה שנפלה ופיצצה לנו את הבלון ונותרנו בלי אוויר.

אני אוהבת, אותו ואותו ואותך... 

בכל אחד התאהבתי בתקופה שונה,

אחד הוא בעלי ואב ילדיי.

שני, בלתי מושג ביבשת זרה

ואתה שנמצא ממש כאן.

איך ממשיכים מכאן? 

הלב כואב, הבטן מתהפכת.