דברים שעולים לי לראש

יום שישי שקט
אנחנו רואים סרט מכורבלים מתחת לפוח.
היא רקדנית בלט לשעבר מברית המועצות בגיל העמידה הוא מרגל צעיר,
היא מלמדת אותו לאכול קוויאר מלווה אך ורק בוודקה.
אני מגיבה בקול "אני חייבת לנסות את זה פעם זה מאד מפתה".
אתה עונה כבהסר הדעת "אולי".
עוברים הימים.
באחד הימים כאשר אני בא לפגוש אותך במגדלי עזריאלי אחרי העבודה הטלפון מצלצל
"תעלי למשדר אני חייב לסיים כמה דברים"
"אני כבר באה"
אני נכנסת למשרד שלך ואתה נועל את דלת אחרי.
מאד חם ועל הרצפה מונחים כרית, חבלים עבים, מגש עם קוויאר אדום כוס ובקבוק ודקה.
"תתפשתי"
אני נענת לבקשתך באיטיות כמו שאתה אוהב.
"שבי עם ברכיים על הכרית"
אני מבינה לפי הכרית והחימום בחדר שזה הולך להיות ארוך.
אתה מושך בעדינות את זרועי אל מאחורי גבי וקושר אותם בקצה אחד של החבל.
בקצה השני אתה קושר את רגלי צמודות זו אל זו.
"תרימי קוויאר אחר"
אני מתכופפת קדימה על מנת לתפוס כדור אחר בין שיניי בעודך עומד מאחורי וצופה בי
ביד אחת אתה מלטף את גופי ומתייצב מולי.
ביד השניה אתה מחזיק חוט עם מחט, אתה דוקר את ביצת הקוויאר העדינה ומשחיל אותה בעדינות אין סופית על החוט.
"עוד אחת"
אני מרימה כדור נוסף, אתה מרגיש את המתח שלי כשאתה מקרב את המחט לפי.
"תסמכי עליי"
לאחר מספר כדורים אני כבר לא עומדת במתח, או שאולי אני רוצה לבדוק מה יקרה, אני מפוצפת את הקוויאר שכרגע הרמתי אל תוך פי.
כל גופי דרוך, מצפה לעונש. אבל אתה רק מרים לעברי את כוס הודקה ונותן לי לשתות לגימה.
המשחק הזה נמשך פרק זמן מאד ארוך.
כל גופי כואב מחוסר התנועה.
אני גם מרגישה כבר את השפעת האלכוהול לאחר מספר פעמים שהקוויאר התפוצץ לי בפה.
אני לא פוצעת פה.
לאחר זמן אין סופי אתה משחרר את החבלים מגופי עוזר לי לעמוד על רגליי וקושר את שרשרת הקוויאר סביב הקרסול שלי.
"תתלבשי"
על הכיסא מונחת שמלה שחורה קצרה אלגנטית ולידו נעלי עקב שחורות. זהו.
אני לובשת את השלמה על גופי הערום ונועלת את הנעלים בזהירות על מנת לא לפגוע בשרשרת הקוויאר.
"שחכת משהו"
"מה"
"פיצפת 8 כדורים"
בלי ששמתי לב מאיפה הוצאת אותו אתה מחזיק את השוט השחור ביד.
"תצמדי לקיר"
....
"עכשיו נלך לאכול הזמנתי מקום."