ילדה, אישה.

אולי יום אחד הוא יבוא לבקר.

אצפה לכך.

ואני בטח אלבש לבן, כולם פה לובשים לבן.

לא אהיה עם התכשיטים שהכבידו,

ובלי האיפור שהסתיר.

והחדר שלי יהיה שונה מהחדרים כולם,

יהיה בו המון חושך קסום , שירגיש כמו בית..

בדיוק כמו המבט שלו.

כי איך זה הגיוני שהאורות כאן בוהקים מדי, לבנים, קרים כל כך..

שלא נותנים לישון אף פעם.

וכמה פשוט הכל, כמה מסובך.

אז אני כאן מצפה לו,

במחלקה ההיא לתשושי הנפש.

שמלאה בנשמות מיוחדות שבחרו לשחרר, ולהפסיק להילחם.