ילדה, אישה.

הייתי רוצה להיות קשורה בכלוב שהוא ייבנה לי מאהבה טהורה במרחב המוגן שלו, בחיים שלו.

יום אחרי יום,שעה אחר שעה.

מדממת, מביטה, ומתאפקת.

הייתי רוצה להיות נעולה שם בשבילו,

ומוכנה לכל שניה שירצה לאהוב אותי, לשנוא ולשחרר.

הייתי רוצה לספוג את התקפי הזעם שלו על העולם האפל הזה, ולחבק את הכעס שלו על השגרה שחונקת. אותו כל יום, עוד קצת.

להיות זו שרואה אותו נקי,

שנוא,

אהוב ,

לא מתחשב,

ורע, רע מדי בדיוק כמו שאני אוהבת.

הייתי רוצה להיות נעולה וטהורה רק בשבילו..

בשקט,ככה מבלי לזוז יותר מדי,

ולהיות ניזונה מכל פיסה אפלה שיבחר להאכיל אותי.

הייתי רוצה להיות נעולה,

ולקוות שהדלת ממול לא תפתח שוב,

ושיישאר ככה, 

ככה זה טוב.