וכמה יופי יש באהבה מודעת לגבר שלך.
להוקיר תודה על הכח המוחלט שלו עלייך,
להיות צמאה למינונים שהוא בוחר להזין אותך בהם, גם אם הם נורא..מבלבלים.
לקבל את החופש שלו , כמעט כמו הביחד.
להבין שהוא שבוי נצחי ליצרים שלו, ושדרכך..הוא ירגיש אותם בעוצמות כאלו שישאירו אותו קצת שבע, ותמיד תמיד רעב.
ולבחור במודע להכניס לתוכך כל מחשבה שעוברת לו עמוק עמוק מתחת לעור שלך.
וגם אם הוא בוחר להצית בך שריפות, את צריכה לרצות בלב שלם להיות מסוגלת לחבק גם את הכוויות שיופיעו מיד אחרי.
ולדעת..
לדעת להמתין לו,
בלי בכלל להבין כמה זמן זה יקח,
ואם הוא בכלל ירצה לחזור.
ולהיות כמהה לרגע שיבחר להביט רק בך, בין כל השפע והקסם שיש בעולם הזה..
והמבט שלו יגרום לך להבין שמעולם לא היית עבורו רק גוף,
יש שם ילדה אמיצה שבוחרת בלב שלם, בכל יום בגבריות חזקה ולא מתפשרת,
ושהוא לעולם לא יוותר לה, או עליה,
ועל כל מה שהיא אי פעם תרצה להיות.