תבחרי לכבודי ותחכי לי כך.
החליפה ובחנה, מדדה ושינתה. בסוף בחרה.
מקווה שהיא עסוקה בתפל ושהוא בא לראות אותה ולא מה לבשה. הרי מעדיפה להיות מולו בכל מובן ערומה.
עיניו בחנו, ידיו החלו לטייל על גופה, מלטפות ומצליפות, מפשיטות. חיוך השתרבב בין שפתיו שקרבו אל שפתותיה ונתפסו בהן. מסוחררת מריחו, כנועה למגעו, איבדה שליטה על גופה, מנותקת מכל מחשבה. הרי רק נכנס בדלת, איך הספיק כבר להיכנס לתוכה?
אל מול המראה ראתה כיצד הוא מעמיק, רואה את עצמה כפופה על ברכיה, שעונה על מרפקה, מוצלפת כשראשה משוך לאחור ואצבעותיו בתוך פיה. והוא, נכנס ויוצא מתוכה. לרגע עוצר, מסובב אותה מולו, ישבנו השתקף מולה במראה, פיה עסוק במלואו ועיניה שקועות במראה, מהופנטת מהמראה שנגלה אליה. הוא תופס בסנטרה ואומר - תביטי אלי, לתוך העיניים שלי. הוא מושיט יד לעברה ומנחה אותה אל המיטה, מנשק וכל כולו בתוכה, גונחת, רועדת, כואבת, חנוקה, היא יודעת שכך מעולם עוד לא חוותה. מתמלאת , מוצפת ואז נאחזת לחיבוק שאינה יכולה להתנתק ממנו עד שיחליט שוב להשתמש בגופה.
אל תירדמי הוא מבקש, והיא מחייכת שקטה.
"מה שחשוב זאת מי שבתוך האאוטפיט, אבל גם את האאוטפיט אהבתי" היא שומעת את קולו אומר מתוך ההודעה שהשאיר כשהתעוררה ♡.
Betty❣️
