|
|
|
עוד רגע ויסתיים עוד יום הולדת, 47 במספר, שהביא איתו המון מתנות, הבנות ותובנות.
בהודיה ענקית על כל אחת ואחת מהן שחלחלו לליבי היום.
אז יש עוגה ואין פרחים, אבל יש הרבה חברים וחברות מדהימים שהפכו את ה 24 השעות האחרונות לרגעים וזכרונות מדהימים. ויש אותי.
Happy Birthday Betty❣️
ויש גם משאלות שהלוואי ויתגשמו עד היום הולדת הבא.
חגיגות יום ההולדת מתחילות עכשיו....
"אל תחשבי על העבר. רק על העתיד. תזכרי משהו חשוב. הזמן נע רק בציר אחד- קדימה. תנועי איתו"
"ואף על פי כן, נועי תנועי"
(כך נכתב במקור)
כל יום זה עוד צעד קדימה
קדימה לאותו מקום
אלף רגעים וכדור אחד
לא הכי מוכן בשביל המעמד
מישהו הפך לי את שעון החול
ופתאום בשנייה אני רואה הכל
כמה קלישאה - ככה זה נכון
כל מי שאהבתי בא בזיכרון
כל מה שעדיין לא הספקתי לעשות
נותר רק לקוות
כל יום זה עוד צעד קדימה
קדימה לאותו מקום
ניסיתי להיות מישהו אחר
ניסיתי לחפות על כל מה שחסר
אלף רגעים וכדור אחד
הדליקו לי שעון מעורר
מה חשוב לימודים, תארים
מה חשוב מעמד? אם בסוף אני לבד
מה חשוב לרדוף אחרי הכסף הגדול
שגם ככה נבזבז כי הכאב הזה לא זול
כל יום זה עוד צעד קדימה
קדימה לאותו מקום
אחרי הכל אני בטוח בדבר אחד
כולנו מתחילים ומסיימים לבד
רק עוד צעד לאותו מקום.
אלף רגעים או כדור אחד
לזרוק את הפחדים או לחיות ליד?
רק עוד צעד לאותו מקום
כל יום זה
עוד צעד
עוד צעד
עוד צעד
לאותו מקום
נשאר לי רק
רק עוד צעד
כולנו רק
רק עוד צעד
לאותו מקום
רק עוד צעד
כל יום זה עוד צעד קדימה
קדימה לאותו מקום
(פול טראנק)
הבוקר גיליתי שהיום יום הולדתי לפי התאריך העברי. (לא פוסט יום הולדת, זה עוד יגיע בהמשך) אחר כך חברה הכריזה שעליי לברך את כולם, כי זו סגולה מיוחדת ביום הזה.
חבר טוב שבחרתי לברך שלח לי בתגובה את הקטע הזה.. הייתי צריכה לחדד לו שאת 40 עברתי כבר לפני שבע שנים, אבל אין ספק שכל מילה שכתובה כאן מדויקת ובסיומו של היום החלטתי לברך גם את עצמי- להיות עם זה שיפנים, יבין, יעריך ויהיה מודע לערכה של אישה אמיתית, כזו שתובנות גיל ה 40+ כבר מזמן מנת חלקה (גם אם היא נשלטת במהותה)
ככל שאני הולך ומתבגר, אני מעריך נשים מעל גיל 40, יותר מכל.
אישה בת ארבעים יודעת כל מיני סודות.
היא יודעת שהגבר שלה הוא לא פול ניומן ומסתפקת בקטנות,
העיקר שהוא מרים בשירותים את הקרש אחרי שהוא משתין.
אישה בת ארבעים יודעת איך להיראות הרבה פחות,
יש לה קרם פנים, איפור צוואר, חזייה דוחפת ומכנסיים מכווצים,
אבל בעיקר יש לה את המבט הזה שאומר - את מה שאני כבר שכחתי, בנות,
שום פרחה בת עשרים עם תחתוני חוטיני לא יודעת לעשות...
אישה מעל גיל 40 לא תשכב לידך במיטה ותשאל:"מה אתה חושב?"
לא אכפת לה מה אתה חושב!
למעט מאוד נשים מעל גיל 40 אכפת מה הגברים חושבים עליהן, או על מה שהן עושות.
אם אישה מעל גיל 40 לא רוצה לצפות במשחק כדורגל בטלוויזיה, היא לא תשב על ידך ותקטר.
היא תעשה משהו אחר שהיא רוצה לעשות, ובד"כ זה יהיה משהו הרבה יותר מעניין.
אישה שעברה את גיל ה 40 מכירה את עצמה מספיק טוב כדי להיות בטוחה בעצמה,
היא יודעת מי היא, מה היא, מה היא רוצה וממי.
הן נדיבות במתן מחמאות.
לעיתים קרובות תקבל מחמאות גם אם זה לא מגיע לך.
הן יודעות מה זה להרגיש בלתי מוערך.
אישה בת ארבעים יודעת את כל מה שחשוב
היא כבר גמרה לימודים, גמרה חיתולים
גמרה לבד כשהוא היה במילואים
היא לא חיכתה עד שישוב
יש לה הרבה פחות בעיות שצריך לפתור
והיא נראית יותר טוב בשחור,
והרבה יותר נעליים שהיא לא צריכה
והיא יודעת כבר - תודה לאל - איך מבקשים סליחה
נשים, עם הגיל, מקבלות "כוחות מיסטיים".
אתה לעולם לא צריך להתוודות על "חטאיך" לפני אישה מעל גיל 40 - היא תמיד יודעת.
היא יודעת איך קונים שמלה, גם בתקופה שהיא טיפה יותר שמנה,
וכשהחברה הכי טובה שלה מתגרשת , גם היא לא סובלת את הבן זונה
ברגע ש"התגברה" על קמט אחד או שניים,
אישה שעברה את גיל ה 40 הרבה יותר סקסית מאשר ה"מתחרה" שלה הצעירה.
הן ישירות וישרות. הן יגידו לך מיד שאתה דביל, אם אתה מתנהג כמו דביל.
תמיד תדע בדיוק מה מצבך אתן.
אישה בת ארבעים יכולה להיות כל כך יפה שהנשימה שלך נעצרת,
וכשהיא אומרת לך שאתה אידיוט תקשיב כי היא יודעת על מה היא מדברת.
היא לא איזו ילדה, היא אישה בת ארבעים
והיא עברה מספיק כדי להבין שהחיים עכשיו רק מתחילים
נ.ב. לכל הגברים שאומרים:" למה לקנות את הפרה, אם אפשר לקבל את החלב בחינם?"
מוגש לכם בזאת עדכון: 80% מהנשים בימינו הן נגד נישואין.
והסיבה היא שהנשים מבינות שלא שווה לקנות חזיר שלם, רק בשביל לקבל נקניקיה קטנה...(יאיר לפיד)
והתמונה... מהבילוי האחרון לפני פרוץ המלחמה והלוואי ובקרוב נחזור לשמוח ולחגוג, גם את אירועי גיל 47!
יושבות בקפה, ערב להתאוורר, להתנתק. מצחקקות בשקט. הקפה מוגש, לא מתאפקת ומזמינה לי קרואסון. חם. כזה שבכל פעם שאטעם, אזכר.
לפני רגע דיברנו כל אחת על הגעגוע הפרטי שלה, אם הוא אמיתי או שמצב המלחמה הפך אותנו לכאלה, שזקוקות לרומנטיקה להיאחז בה, חלקנו כדי להתנתק, חלקנו כדי לתקן, חלקנו פשוט כי אין. המלצר מגיע, מניח את הקרואסון לפני ואני קולטת את המבט המבולבל בעיניו שתקועות מאחורי גבי ואת החצי חיוך שמתחיל לעלות על שפתיה של זו שממולי.
מייד מסתובבת והוא עומד, מרשים במדים, נראה שהוא מותש אבל שמח, מתרגש, הצליח להפתיע.
המדים כל כך מחמיאים לו אני חושבת לעצמי, ואיך בכלל ידע שאנחנו כאן? מצחקקת למראה הזקן שהצמיח בימים האלו ומוקסמת מהנשק שתלוי על כתפו. הלב שלי על 200 מההתרגשות. הוא רוכן ומנשק אותה, מחבק חיבוק שלא נגמר.
ואני, שלוק מהקפה ותוקעת ביס מהקרואסון, זה שתמיד יזכיר לי. ומתפוצצת (מקנאה).
Betty❣️
הוא רץ כדי להספיק להיכנס יחד איתי לבניין וממהר למעלית. שניה של מחשבה ואני מחליטה לחרוג ממנהגי ולא לעלות ברגל. "קומה רביעית" הוא אומר בקול. ואני בשניה נרעדת, נרעשת ולוחצת. כאילו הוא בקולו לחץ אצלי על כפתור. ואת? הוא ממשיך ושואל. "שמינית" ממלמלת וקולטת שיש רק שבע קומות בבניין ואני בכלל.. אמורה לרדת בראשונה. הוא מושיט יד זריזה ללחוץ במקומי על הכפתור ומשרוולו מבצבץ קעקוע שלא מתיר מקום לספק נוסף. אני סורקת וסוקרת את כולו. סקרנית למי הוא ממהר להביא את הפרחים שבידו. הוא לא נבוך ואפילו משועשע. מיישיר אליי מבט, בוחן את כולי ושואל "והתכשיט הזה עלייך, סתם ליופי או הצהרת כוונות?" .- ליופי, ליופי, טרנד כזה שנמכר עכשיו בחנויות.
יכול להיות שבמבט אחד איש זר פענח לי את כל המחשבות?
"את ממש מוכרת לי.." הוא ממשיך.
- אין סיכוי, אני חדשה בשכונה, סתם פרצוף כזה ...אני מייד עונה. "לא הפנים מותק" הוא ממשיך ומושיט לי לרגע את הזר שבידו, כדי לסדר את התיק הגדול והמוארך שבידו, כאילו רוצה שאציץ לתוכו.
מכירים???? אולי הוא 'קורא' אותי כאן?? אולי נפגשנו במסיבה?? זהו.. אבודה במחשבות, הרי הקעקוע שלו לא מותיר ספק, וגם לא התיק ותכולתו. יכול להיות שבאמת זיהה???
-"ארוע מיוחד?" אני מתעשתת, מעזה ושואלת. זורה לעצמי מלח על פצעיי.
"הפרחים? לא. היא כן".
אל תשלח לי פרחים, תביא אותם בעצמך.
Betty❣️
