לפני שנה. 11 במאי 2023 בשעה 16:31
ושוב דאדי בוחר בסימנים סגולים
(פאקינג לק ג'ל.. פינה קבועה 😉)
סופר גירל או סופר נובה ?¿
לֹא כּוֹתֶבֶת בִּשְׁבִילְךָ, לֹא כּוֹתֶבֶת בִּשְׁבִיל אַחֵר.לֹא כּוֹתֶבֶת לְךָ וְלֹא עָלֶיךָ.
לֹא כּוֹתֶבֶת לְאַחֵר, וְלֹא עָלָיו.
וְלֹא עָלֵינוּ, כִּי אֵין.
כּוֹתֶבֶת לָרֹב וּבְעִקָּר עָלַי. כאן הַכֹּל נִכְתַּב וְכָתוּב בִּשְׁבִילִי.
אַךְ אִם מַשֶּׁהוּ נִלְקַח מִכָּאן, מִמֶּנִּי, הֵבַנְתָּ אֶת כַּוָּנָתִי.
Betty❣️
לפני שנה. 9 במאי 2023 בשעה 7:06
כמו חותמת גומי על ליבי, ככה אבא, הטבעת בי כילדה את האהבה לירוקים. כבר 3 עשורים שאתה לא כאן ואני עדיין כל פעם מחדש מדמיינת איך היית מגיב אם עכשיו היית איתי במגרש.
אחרי שהלכת ממני, ניסיתי למרוד ולהרחיק ממני כמעט בכל דבר שסימל אותך, שהזכיר לי אותך, כדי שאצליח להתגבר. חוץ מאהבה אחת, שעליה לא ויתרתי, האהבה לירוקים מהכרמל.
ואתמול במגרש כל מה שחשבתי עליו זה כמה היית נהנה. כמה היינו נהנים יחד.
Betty❣️
תודה לירוקים מהכרמל. היום נלבש ירוק לכבודם.
לפני שנה. 5 במאי 2023 בשעה 4:29
"אין קיצורי דרך למקומות ששווה להגיע אליהם"
בנתיים, נהנה מהדרך.
לפני שנה. 2 במאי 2023 בשעה 20:33
לפני שנה. 2 במאי 2023 בשעה 3:55
04:32
לא נרדמתי.
מהסיבות שלי. אתה יודע אותן.
גם שהסיבות טובות, אני מוצאת את עצמי נלחצת, מפוחדת, לרגע אבודה.
מחכה ללילה הבא, יודעת שאז כל השדים יעלמו והשקט ישרור.
מדהים אותי לגלות כמה שקט אתה מביא אליי, איך ברגע הצלחת לגלות (את חולשותיי) מה גורם לי להרגע ולנוח. איתך אני מצטיינת, בלנוח. בלהניח את הכל מאחורי, בלהיות שלמה ובתודעה עם עצמי. תודה.
אההה...ולא רק בלנוח. כל השאר מגיע בזכות זה. אתה מוציא ממני את המיטב.
יחפה ופשוטה בכל המובנים בדרך אליך. Betty❣️
לפני שנה. 29 באפריל 2023 בשעה 16:15
בא !
היום אני עפההההה על עצמי 🦋🦋🦋
Betty❣️
לפני שנה. 29 באפריל 2023 בשעה 5:26
שנים זה היה רק מחשבות על גבי מחשבות. מחשבות גנוזות, מודחקות, מושתקות. כאלה שמבוססות על צורך עמוק שלא ממומש, מחשבות שגרמו לי לשפוט את עצמי לחומרה, לדחוק אותי למעשים שישדרו מרחק שנות אור מהמחשבות שלי, התנהגות שלא תסגיר מה אני רוצה באמת, למה אני כמהה, מה אני באמת מבקשת לעצמי. חוץ משתי מחשבות, האחת על אומץ והאחת על היום שאחרי.
ויום אחד זה קרה, האומץ הגיע ואיתו גם היום שאחרי.
המחשבות הפכו למציאות חיי. כבר לא מודחקות, פתאום נאמרות בקול, נשמעות היטב, ממומשות. אושר, פריחה, הגשמה עצמית. אז מה לעזאזל ממשיך לעצור אותי, לכאוב בתוכי? ממה נובע הפחד הגדול? למה כל כך קשה לי לקבל את עצמי עכשיו מי שאני כמו שאני? שנים של שפיטה עצמית, של ביקורת והלקאה השאירו בי צלקות כל כך עמוקות. ותהליך ההגלדה רק מתחיל. במקום הנכון ובזמן הנכון לכל דבר, הבנה של מי אני באמת, מה עושה לי טוב, מה אני מקבלת בעצמי. אף פעם לא מאוחר להיות עצמך, צריך רק להסכים, לקבל, ליהנות. זה החלק של היום שאחרי.
והחלק של האומץ, אסור לתת לו לגווע. לדעת לפעול למען עצמי, בשבילי. לקבל את מה שעושה לי טוב. לא לוותר לעצמי. כי אף פעם לא מאוחר להיות עצמך, צריך רק להסכים, לקבל, ליהנות.
ולפעמים גם לקבל, שמותר ואפשר לנוח.
Betty❣️
לפני שנה. 27 באפריל 2023 בשעה 8:37
סגול, הצבע האהוב עליי
וגם על דאדי 💜
לפני שנה. 25 באפריל 2023 בשעה 18:15
לפני שנה. 23 באפריל 2023 בשעה 11:24
להשאיר אותי מרוכזת
