אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופר גירל או סופר נובה ?¿

לֹא כּוֹתֶבֶת בִּשְׁבִילְךָ, לֹא כּוֹתֶבֶת בִּשְׁבִיל אַחֵר.
לֹא כּוֹתֶבֶת לְךָ וְלֹא עָלֶיךָ.
לֹא כּוֹתֶבֶת לְאַחֵר, וְלֹא עָלָיו.
וְלֹא עָלֵינוּ, כִּי אֵין.
כּוֹתֶבֶת לָרֹב וּבְעִקָּר עָלַי. כאן הַכֹּל נִכְתַּב וְכָתוּב בִּשְׁבִילִי.
אַךְ אִם מַשֶּׁהוּ נִלְקַח מִכָּאן, מִמֶּנִּי, הֵבַנְתָּ אֶת כַּוָּנָתִי.
Betty❣️
לפני שנה. 22 באפריל 2023 בשעה 13:18

Life is a mystery
Everyone must stand alone
I hear you call my name
 And it feels like home 

When you call my name, it's like a little prayer
I'm down on my knees, I wanna take you there
In the midnight hour, I can feel your power
Just like a prayer, you know I'll take you there 

(Madonna)

לפני שנה. 20 באפריל 2023 בשעה 8:39

יום ניקיון

Betty❣️

לפני שנה. 19 באפריל 2023 בשעה 12:44

השעה מאוחרת, החושך השתלט על הבית. מבחוץ נשמע צפצוף חלוש של מכונית חולפת וקולות מעומעמים מהקפה הסמוך. העיניים כבדות אך מסרבות להיעצם.
"אלי ילדה" שומעת אותו בבירור. בטוחה שנרדם מזמן ולא מודע לנדודי השינה. 'את לא חולמת' ממלמלת ומניחה  ראש למרגלותיו. 'לכאן ילדה, אליי !' הוא חוזר ואומר. מתמתחת ונצמדת, יודעת עכשיו בבטחון מלא שזה לא חלום.
כל הפחדים מתפוגגים ברגע. עוצמות הבטחון והשקט שהוא משרה אופפים ומרגיעים. הפחד מההתמסרות הטוטאלית, מהכמיהה והצורך להשתייך נעלם. החשש שתמצא עצמה מסורה לזה שלא יבין את עוצמות הדבר עבורה התפוגגו. ידו המלטפת את הסימנים שהשאיר ומעטרים את גופה מעבירה בה רטט מתחנן לעוד. רוגע משתלט על גופה. 'את לא חולמת, את חיה את החלום' ממלמלת שוב לעצמה. מבינה את עוצמות העטיפה שלו, הדאגה שלו. את עוצמות הכאב והעונג שהוא מעניק לה. מבינה את עוצמות ההדדיות שכל כך חלמה עליה, מתקיימת בניהם.           היא יודעת שעכשיו חובת ההוכחה חלה עליה, להיות הילדה הכי טובה עבורו, הנשלטת הכי טוטאלית עבורו, בת הזוג הכי מסורה עבורו. יודעת שזה תפקידה, כי הוא שלה, זה תפקידו. הוא לא מסתיר זאת, הוא מחיה את החלום.

Betty❣️

לפני שנה. 18 באפריל 2023 בשעה 7:06

יפים.

"רק עוד רגע ובנתיים

נזכור שהמשחק נמשך

והחיים יפים כל כך" (א.נ, ג.ד)

 

לפני שנה. 15 באפריל 2023 בשעה 6:11

יורדת 7 מדרגות
הדלת נפתחת
עוד לא מספיקה לעכל שהגעתי
ובשניה אחת מרגישה את גופי כולו צמוד לקיר.
יד אחת שלך נשלחת אל צווארי
חונקת. לוקח ממני את האויר.
אני נושמת אותך.
מרגישה את כולך צמוד לגופי. יודעת שעוד רגע אתה בתוכי.
ידך השניה מלטפת את גופי, מרגיעה, לרגע מתרוממת באויר וחוזרת לכיווני, מסמנת, מחברת, משייכת.
אתה אוסף אותי אליך, אתה שלי.
מאופסת.

Betty❣️

לפני שנה. 14 באפריל 2023 בשעה 19:38

הרגעים האלה שבהם אני נשברת. שכל דבר קטן מצליח לערער אותי. היום זה יום כזה. באופן הכי טבעי ומובן בת'כלס, אתה יודע. אבל אני כהרגלי מרקדת, מרחפת, נעה על כל קשת הרגשות והכל בבת אחת. רגע בוכה, רגע צוחקת, רגע מלאת אנרגיות, מקפצת, שרה ורוקדת ובשניה אחת אחרי מוצפת בדמעות. ויודעת, שכל מה שאני צריכה כרגע זה אותך, שתכאיב בעונג עד שיתפוגגו כל הכאבים האחרים, שתשתק ותרתק עד שיעלמו כל השדים והשקט ישתלט עליי, שתסמן על גופי תזכורות לדברים החשובים, שתחבק וארגיש שוב בטוחה. שתהיה, אתה, כאן.

 

 

לפני שנה. 12 באפריל 2023 בשעה 21:35

רצית גשם
שוטף, מנקה, מזכך ומטהר, שיקח ממך הכל. רצית גשם שיתערבב עם הדמעות שלך, שלא תצטרכי לתרץ אותן.
הגשם הגיע, אבל אין לך כבר דמעות ואין לך צורך גם בגשם. ולעיתים יורד גשם שמגיע מענן רעיל, שפעם היה גורם אצלך לשיטפון, הצפות, נזקים. והיום את כבר לא זקוקה לגשם השוטף וגם לא חוששת מנזקיו. היום את יודעת שאת תחת מטריה, ענקית, שמגנה עליך, לא מאפשרת לאף טיפה לחדור ולהרטיב אותך, מטריה ששומרת עליך ועל האמונה שלך בחברות או מחשבות על אהבה ♡.

Betty❣️

לפני שנה. 12 באפריל 2023 בשעה 11:53


בי
מחזקת, מלמדת, מובילה, מעצימה
אותי
בדרך שלי.

אליך.

תודה שאתה שלי כפי ובדיוק כמו שאני שלך.
Betty❣️

לפני שנה. 10 באפריל 2023 בשעה 19:56

 

ורק של דאדי.

 

Betty❣️

לפני שנה. 10 באפריל 2023 בשעה 6:52