|
|
|
לפני רגע נגעת.
חיבוק לרגע שמילא אותי באנרגיה וחום. כל כך שמחה שידעת להגיד לי כמה נכון להגיע קודם אליך. ותכניות השתבשו ודברים השתנו ולא הכל בשליטה שלנו. שלך.
אבל אני כן. בשליטה מלאה שלך דאדי. בהתמסרות ונאמנות מלאה אליך. יושבת וחושבת איך נראה הערב הזה בלעדיך. ידעתי שאתמלא געגוע ותשוקה, אליך. אבל עוד יותר מהכל מרוגשת, כי יודעת עכשיו שגם לך זה הפריע וגם אותך זה עצבן שהיינו צריכים לחכות עד מחר. להיום. היה שווה לחכות. לך. לנגיעה.
הילדה שלך.
Betty❣️
מכורבלת מפונקת בתוך ידיים מגוננות, עוצמתיות. ומפחדת. לא מצליחה לישון. הידיים שלו מלטפות את גופי, המילים שלו חודרות ואמורות להרגיע. חוסר השקט שלי כל כך בולט, כל כך לא מאפשר לו מנוחה. והוא שואל אותי 'ילדה, מה קורה איתך הלילה?'
הכל קרה בלילה הזה.
רעדתי מקור,
בערתי מחום,
התאהבתי.
הפחד הכי גדול שלי מתממש. ואיך מסבירים לו שאת פשוט מפוחדת, שאת מבינה שטוב לך וזה מפחיד? עד כדי כך שאת לא יכולה לישון?
והוא מרגיע. מחבק, מנשק ומלטף, חודר לגופי, מסמן את מה ששלו וחותם בעלות, מבהיר את מקומי ומקומו. ואני, מפוחדת, כי יש סוג של כאב, מנטלי של הלב, שלא בטוחה שאצליח להתמודד איתו שוב. החיוך שלי מתרחב אל מולו אבל גם הדמעות פתאום זולגות והוא.. מכיל, מבין, מעצים ויודע שזו אני. הוא יודע שאני מנעד מטורף של רגשות שעולים ויורדים, צפים ומציפים, רגע גיבורה ורגע מפוחדת. וזה לא מבהיל אותו, הוא אמיתי, הוא פשוט פה.
"רק בבקשה, כבר היה לי כואב
תשתדל לא לשבור לי את הלב"
Betty❣️
מבחירה
שלי. בך.
חג שמח לנו.
Betty❣️
"מה שאמרת ומה שלא, הביא אותי לחשוב,
שהמילים שלנו נפגשות".
*בחרתי להעניק לך את הגרסה המשודרגת 😘
Betty❣️
והרי זה ידוע מה אומרים על בלונדיניות. ואני, בכלל לא כזו. כל כך הרבה שנים בלונדינית, לא מזהה את עצמי אחרת. כשהכרנו הבלונד היה חצוף ומתפרץ, כזה שמעורבב עם עוד ואתה התעקשת. הכל או כלום. רק בלונד. ואני, בהתמסרות מלאה, הייתי בלונדינית בשבילך, הבלונדינית שלך. ועם השנים, נשארתי רק בלונדינית. בגללך.
ובכל פעם שרציתי את תשומת ליבך או לזעזע את עולמך הבלונד הפך זוהר יותר.
ובכל פעם שהרגשתי חנוקה, מתוסכלת וזקוקה לשינויים, העזתי ובקשתי את רשותך למשהו אחר. אך אתה, תמיד סרבת. והתסכול רק העמיק. ואם חציתי את הגבול, הוספתי פס או החלקתי את התלתלים בניגוד לדעתך, הרגשתי גיבורה, אבל לא באמת, כי בבלונד לא נגעתי. הוא היה טאבו ואני פחדתי מהתגובה שלך, או יותר נכון משתיקתך.
שנים חלמתי על הרגע שבו לא אתה תקבע ואני אכנס למספרה ואצא אחרת. שונה. רגועה. שלמה עם עצמי.
אני מדפדפת בתמונות מפורים לאורך השנים ורואה איך שנה אחרי שנה, כמעט 20 שנה, בכל פעם בחרתי לי פאה אחרת, בהתרסה מולך ובידיעה כמה אתה שונא את זה. כמה זעם ושתיקות רועמות זה יצר ביננו. חוץ מבפורים האחרון, שבו בחרתי להציג לעולם שלי את הבלונד בגאווה. וכמה זוהרת וקורנת הרגשתי, אוחחח, כמה טוב שזה עשה לי. אז אני בלונדינית גאה. ונו, כבר ידוע מה אומרים על בלונדיניות. 
בלונדיניות נהנות יותר.
Betty❣️
'תביאי לה שפריץ, אפרול שפריץ, זה עושה אותה שמחה', הוא אמר למלצרית, חייך ולא הוסיף מילה.
◇◇◇
נראה שנצח חלף מאז אותו משקה, איך מודדים נצח? לפי יחידות של התרגשות, אולי לפי יחידות של התמסרות?
הדקות חלפו ואני עדיין הייתי טרודה במחשבה, איך זה יתכן, בכזו קלות זימנתי וקיבלתי? מה חשבתי לעצמי עד עכשיו, למה חיכיתי?. לא חיכיתי, האמנתי. שזה יקרה כמו שאני מזמנת, כמו שאני רוצה וראויה, כמו שנכון שזה יקרה. 'מה מטריד אותך ילדה, לאן המחשבות שלך נודדות' הוא שאל בזמן שידו מטיילת על גבי, מנסה לחמם את גופי. הוא לא ידע שהרעד שהוא חש, נובע מהתרגשות, מציפייה לבאות ולא באמת מהקור ששרר.
'אמרתי לך שזה יקרה', נכון? אז תהיי רגועה ותהני מהשפריץ שלך, מהאפרול שפריץ שכל כך רצית.
יש לך עוד דברים לזמן ילדה ?
'אתה כאן' אני עונה לו.
מבין ילדה שלי, אני כאן. תתרגלי.
והשיר... לא מפסיק להתנגן לי בראש ולהעיף אותי חזרה לרגע אחד מטורף שלנו, ואתה יודע למה. הייתי צריכה רגע לעצמי והרבה לעכל כדי להבין מה הרגע הזה עבורי. יודעת עכשיו בדיוק. תודה לך !!!
שבוע טוב, Betty❣️
Unless i'm with you
Betty❣️
"ואת בתוך הג'ינס שלך רוקדת כמו מרים, אולי
כחול כחול הג'ינס שלך
עינייך זולגות ים"
"אני לא מתייאש כשהתזמורת מפסיקה
סוגרים פה בחמש אז יש לנו דקה."
"כשאת נצמדת אל כתפי
מטוס של קרב ממריא
הרבה דברים קורים
כשאת לוחשת לעברי:
בוא ונרקוד נשכח
נרקוד ביחד
בוא ונרקוד נשכח.
בוא ונרקוד נשכח נרקוד ביחד,
בוא ונרקוד נשכח."
(שלמה ארצי)
יש סיבה.
תודה ❣️
