והרי זה ידוע מה אומרים על בלונדיניות. ואני, בכלל לא כזו. כל כך הרבה שנים בלונדינית, לא מזהה את עצמי אחרת. כשהכרנו הבלונד היה חצוף ומתפרץ, כזה שמעורבב עם עוד ואתה התעקשת. הכל או כלום. רק בלונד. ואני, בהתמסרות מלאה, הייתי בלונדינית בשבילך, הבלונדינית שלך. ועם השנים, נשארתי רק בלונדינית. בגללך.
ובכל פעם שרציתי את תשומת ליבך או לזעזע את עולמך הבלונד הפך זוהר יותר.
ובכל פעם שהרגשתי חנוקה, מתוסכלת וזקוקה לשינויים, העזתי ובקשתי את רשותך למשהו אחר. אך אתה, תמיד סרבת. והתסכול רק העמיק. ואם חציתי את הגבול, הוספתי פס או החלקתי את התלתלים בניגוד לדעתך, הרגשתי גיבורה, אבל לא באמת, כי בבלונד לא נגעתי. הוא היה טאבו ואני פחדתי מהתגובה שלך, או יותר נכון משתיקתך.
שנים חלמתי על הרגע שבו לא אתה תקבע ואני אכנס למספרה ואצא אחרת. שונה. רגועה. שלמה עם עצמי.
אני מדפדפת בתמונות מפורים לאורך השנים ורואה איך שנה אחרי שנה, כמעט 20 שנה, בכל פעם בחרתי לי פאה אחרת, בהתרסה מולך ובידיעה כמה אתה שונא את זה. כמה זעם ושתיקות רועמות זה יצר ביננו. חוץ מבפורים האחרון, שבו בחרתי להציג לעולם שלי את הבלונד בגאווה. וכמה זוהרת וקורנת הרגשתי, אוחחח, כמה טוב שזה עשה לי. אז אני בלונדינית גאה. ונו, כבר ידוע מה אומרים על בלונדיניות. 
בלונדיניות נהנות יותר.
Betty❣️
