סופר גירל או סופר נובה ?¿

כותבת עליך.
אתה, הדמיוני שעוד לא הגעת לחיי.

כותבת את הרגע, כאילו היית כאן כל חיי.
כותבת את עוצמת הרגשות שאתה תכניס לחיי ותאפשר לי לחוות. עוצמות הרגש להם אני כל כך כמהה.
כותבת כל בוקר כמה אני שמחה לשלוח לך בוקר טוב ולהיות דרוכה בציפייה לשמוע היום את קולך.
כותבת אליך כשיוצאת, כשחוזרת, כשפועלת, כשמבקשת לשתף אותך ומבקשת את אישורך.
כותבת על התודה כשאתה מזכיר לי לדאוג לעצמי ומה חשוב שלא אחסיר.
כותבת אחרי שהחיבוק שלך עוטף ונותן לי כח לעוד יום ובחזרה.
כותבת על הרגע בו הרגליים שלי לא מפסיקות לרעוד אחרי שהפלאת בי כאב בכוחך, אהבתך ועוצמתך.
כותבת על ערפול החושים שאהיה בו בכל פעם שאתה תאחז בי, כשידך על צווארי ונשימתי תיעתק.
כותבת על הרטיבות שבה אהיה מוצפת בכל פעם שאתה תקרא לי "ילדה שלי" ואני אענה "רק שלך".
כותבת על הגבהים אליהם אנחנו נגיע כשאתה תשתמש בי במיטה.
כותבת את השיחות איתך, את הדרך בה אתה תוביל אותי.
כותבת אותך, את הלב שלך ומה אתה תוקיר, תעריך ותראה שאני עבורך. כותבת על האושר שאני אכניס לחייך, על האופן שבו אני אגרום לך לחייך, כותבת על הדרך שתבחר לשתף אותי בחייך ולהרגיש חלק מהם.

כותבת את הצורך הבלתי פוסק שלי להעניק לך בהכללל , לְרַצּוֹת אותך ולראות אותך מרוצה ממני ומאושר. להיות בשבילך, עבורך, לשימושך.
כותבת את ההתרגשות שתפעם בי בכל פעם בדרך אליך.
כותבת את ההתנסויות, החוויות, פריצת האינטימיות והגבולות איתך.
כותבת עליך, כותבת אותך, עד שתגיע לחיי ואז פשוט אכתוב לך.

Betty❣️