מי שמכיר אותי יודע, אני לא נוטה לבקש כלום מאף אחד. בטי סמל לאישה עצמאית, זו שעושה הכל, שמסתדרת בכל מצב, שיכולה על כל העולם. היום ביקשתי ממנו דבר קטן, שולי, הצגתי בפניו את התמונה המלאה עם הסבר מפורט, למה אני זקוקה שיתגייס לטובת העניין ויתן רגע מעצמו.
אבל הוא... בשלו.
"זה שלך, תתמודדי, את אשמה שהכנסת את עצמך לסיטואציה"
והאמת, היא לא כל כך מורכבת, גם ברור לי שהפתרון ימצא.
אבל הסטירה המנטלית שחטפתי, החזירה אותי בדיוק כמעט שנתיים אחורה. ליום בו החלטתי לצאת מהמעגל הזה, ליום שבו החלטתי להפסיק לתת לו להיות הקדוש שמעולם לא נושא בעול או באחריות וזה שבמכבסת מילים ומבטים מאשימים, גרם לי להרגיש שאני קטנה במובן הכי שלילי שיש, לא מוערכת ותמיד האשמה עליי.
אז עם כל הקושי הגדול היום, אני בהודיה. ענקית. על הסטירה המצלצלת שהזכירה לי בסופו של דבר מי ומה אני, שהזכירה לי שידעתי אחרי 20 שנה לבחור בעצמי ולשים את עצמי ראשונה, לא לתת למישהו אחר לגרום לי להרגיש חסרת ערך או לא טובה.
והפתרון ימצא, כבר התמודדתי עם בעיות גדולות מזו.
וזה הולך להיות סופ"ש קשוח וכואב, גם פיזית, ובעיקר מנטלי, אבל אני אתגבר.
כי הכל חלק מהמס"ע שלי.
מאמינה, סומכת, על עצמי.
Betty❣️
