לפני חודשיים. 7 בספטמבר 2024 בשעה 8:18
אני כותבת והוא נוגע. אצבעותיי חורטות מילים על הדף כשם שאצבעותיו חורטות סימנים על גופי
הוא יונק את ערוותי ומעלה את לשונו אל פי כדי שאטעם מההתפרצות החמה המשפריצה בין רגליי
וידיי אינן עוצרות, בחיבור קוסמי בין עפרון ודף, אני כותבת לו את תחושותיי.
מפרקת למילים את הכאב החד שעוד בוער בישבני מהצלפותיו המסמנות
פורטת אות אות את העונג מרצף האורגזמות הרטובות
משרבטת הגיגים אודות פטמותיי הזקורות ואיברו החודר ללא רחמים.
והעפרון נופל באותה השנייה בו הוא ניתק לרגע מגופי, נשכב על גבו ומושך אותי אליו, לתוכו, לנשיקה רטובה ומלאת טעמי תאווה וממנה, אל השקע הבטוח שמעל החזה, לכרבול אוסף ומרגיע.
ככה. בוא.
Betty❣️
