מי אוהב את השבת?
אני... אתה?
מחכה לשבת שבה אדע,
שנשב רגע לפני שהיא נכנסת ונתנתק מהעולם סביבנו, נשקע במבטי סוף שבוע מנחמים, כאלה שאומרים, אנחנו כאן, השבת שלנו. שעוד לפני שתבקש, אאסוף את כפות רגליך לעיסוי משחרר מהשבוע שחלף ואתה תשלח יד אל ראשי ותלטף ותשכיח.
אדליק נרות ואתה תשקיף בזוהרם, בזוהרי משתקף דרך החלון אל תוך עינייך, תקום לברך אותי.
ואז ... תתחיל השבת שלנו, בנשיקה קטנה שתפריד בין הקודש לחול.
והקודש המופקר רק יתחיל.
השבת המקודשת לנו, בין ארבע הקירות, בין היד האחת שתמשוך בשיערי, ליד השנייה שתחנוק את צווארי ותסמן לי שהשבת, אני נטענת בנשימות אחרות, מתמלאת בך, בטעמך, בסימונך. שבת בה אהיה אזוקה למיטתך ורצונך ללא אף חבל שקושר, אלא רק כזה הקושר את נפשי בנפשך. כמהה ומחכה לשבת, בין ארבע קירות, בה אני בוחרת לממש את הכניעה מולך ולתת לשייכות אלייך ללבוש צורת קדושה.
שבת שלום
Betty❣️
