לפני 4 שנים. 21 ביולי 2020 בשעה 15:04
אין לי כוח מצד אחד
ומצד שני לא מסוגלת לשבת בשקט.
כמו שהזוגי אומר, את לא יודעת לנוח....
לא מסוגלת, יותר נכון....
כשאני נחה, באות המחשבות והן בדרך כלל רעות! לא יודעת למה.
אתמול הצלחתי להספיק להוריד רק מהרגליים שערות. שעווה מסתבר הרבה יותר קשה לתפעול משצפיתי.
סיימתי עם רגליים לא חלקות מספיק וסימנים כחולים על הירכיים, שהיו מכבדים סשן רציני!
ניראה שאוותר על שעווה ואשוב למכונה שלי...
זה לוקח אותו זמן וחצי המאמץ.
והכי חשוב ללא כל הבלגן... כל הבית דביק עכשיו.
וזה מוביל אותי לפרויקט היום!
או יותר נכון, פרויקט הערב (אישי עבר לעבוד ערב השבוע אז אני פעילה יותר בערב)
התוכנית!
לשטוף ריצפה בכל הדירה!
יש תוכנית עבודה מפורטת
ועוד מעט אקום לעבודה...
וכן עדין אין מענה מהרופא...
מחר אתחיל לנדנד....
אני פשוט היום לא מוכנה לזה נפשית
וגם אני שונאת להציק...
ובכלל, כל מה שבא לי כרגע זה התעלסות ממושכת, ארוכה, חושנית ומלאת אהבה עם האיש שלי.
מודה, קצת מתגעגעת לזמן שעוד לא הכרנו את הגוף אחד של השנייה והשקענו זמן בלחקור ולגלות. אבל גם החוויה הזו שבשניות הוא הופך אותי לגוש רוטט בעונג זה לא רע בכלל.
אבל במצבי הפיזי כרגע, אני בספק אם אוכל להכיל מגע אינטימי... לצערי הבעיות הרפואיות יושבות על אותו האזור.... יאיי.
אבל אולי ננסה... אולי ...
מה הייתי נותנת לאיזה שבוע בידוד רק הוא ואני סגורים בבית.... ולא רק לסקס.
זה מצחיק, ככל שהשנים עוברות אני רוצה לבלות איתו יותר משעות היום שלי. ולצערי החיים מובילים לכך שעלינו לבלות פחות מהן יחד. אבל זה קסום ומושלם!
כך צריכה להיות זוגיות! כך זה צריך להרגיש.
מצחיק, שהאדם שגורם לי להרגיש הכי משוייכת, הכי שלו בעולם ובמקביל הכי שלי בעולם הכי שייך אלי הכי איתי תמיד.
הכי, הכי שלו!
הכי, הכי שלי!
הוא בכלל ונילי
אבל הוא זה שהגשים לי את החלום.
זה שכשהוא מחבק אותי העולם מסביב מתמוסס לרגע הכל קופא וזה רק אנחנו עטופים זו בזה וזה בזו!
ואו חפרתי....
יאיי משככי כאבים חרדה וצרות אחרות בעמוק.
