הזוגי סוף סוף משתפר.
ועדין לא יודעים מה יש לו.
אני מחלימה לאט מרזה די מהר.
ירדתי משהו כמו 18 קילו כבר.
בינתיים יש לי מידי פעם בחילות ממש קשות אבל לא מצליחה בכלל להקיא.
חוץ מזה הכל ממש בסדר.
אוכלת קצת שותה הרבה.
וממשיכה בחיים.
הזוגי סוף סוף משתפר.
ועדין לא יודעים מה יש לו.
אני מחלימה לאט מרזה די מהר.
ירדתי משהו כמו 18 קילו כבר.
בינתיים יש לי מידי פעם בחילות ממש קשות אבל לא מצליחה בכלל להקיא.
חוץ מזה הכל ממש בסדר.
אוכלת קצת שותה הרבה.
וממשיכה בחיים.
אז הזוגי האהוב שלי חולה מאוד.
את הסופש הוא בילה באישפוז בתל השומר.
היום סוף סוף שוחרר הביתה.
ועדין לא יודעים מה יש לו. רק יודעים שלא רוצים לחשוף אותו לעוד זיהומים בבית חולים.
יכח בערך שבוע לרוב הבדיקות להגיע והם רוצים שהוא יהיה בבית בשבוע הזה.
אני מודאגת בטירוף, אני עייפה בטירוף.
וכל התוכנית של לנוח אחרי הניתוח ולהתאושש לאט הלכה פייפן.
אני עסוקה בלרוץ איתו ממיון למיון ומרופא לרופא.
לבדיקות וחוזר חלילה.
כשאני בדרך חייבת להזכיר לעצמי שאני לא סופרוומן ואני גם צריכה לטפל בעצמי ובבית.
עצוב שאחרי ניתוח אני עדין זו שבמצב בריאותי ונפשי יותר חזק מכולים כי אני חייבת.
אני נמרה כשזה מגיע לאהובים עלי.
ויש 3 אנשים בעולם הזה שנמצאים בטקו על המקום הראשון ברשימה.
ואני אהפוך עולמות ואזחל על הגחון דרך צרות בשבילם.
אחותי בעלה והזוגי כמובן.
עד פה העידכון.
מרפי מת עלי
התהליך לא קל.
עייפה מאוד, אוכלת מעט מאוד וכך זה אמור להיות.
הבעיה הגדולה שהזוגי האהוב שלי גם חולה, אתמול בערב ביקרנו במיון איתו. הרופא שבדק אותו היה רופא שטיפל בי במחלקה, ישר שאל איך אני ואם הכל בסדר.
למזלנו לגבי הזוגי זו הייתה בהלה בלבד, מוצדקת אבל התבררה כמשהו פשוט שלא דחוף וניתן לטפל בקופה.
מעניין אצלנו.
החתולים עדין לא זזים ממני, בוכים כל פעם שאני נעלמת להם מתווח הראיה.
מתוקים שלי.
הבדיקות שלי מעודדות ואני משתפרת.
לפחות יש לנו פתור מהחג...
אני רוצה לומר תודה לכל המגיבים פה.
לכל מי שכתב כמה מילים.
לכל מי שדיבר איתי בצאט.
לבודדות שעקבו גם בווצאפ.
עזרתם לי להרגיש אהובה ומעניינת.
עזרתן לי להישאר שפויה ובתחושת שליטה.
עשיתן לי כל כך טוב על הלב.
תודה!
זהו כך פשוט
שלחו אותי הביתה
יהיה בסדר
התיצב המצב שלי כרגע.
המדדים טובים.
מחכים לראות שזה לא זמני.
אני רוצה הביתה לידים אוהבות וחתולים מגרגרים
היה לי דימום חזק מאוד בנקז מהניתוח.
והמוגלובין מאוד נמוך.
קיבלתי הוראה לחזור לנוח ולא להסתובב וקיבלתי מנת דם.
רוב היום הייתי חלשה מאוד.
בערב כבר חזר לי הצבע לפנים והתחלתי להרגיש טוב.
כרגע מחכים לראות מה המצב . מקווה לעשכן רק בסורות טובות
אז אני כבר יומיים אחרי.
יש קצת קשיים וסיבוכים.
אני לא כל כך תקשורתית.
יהיה טוב
ואל תדאגו
אז הניתוח בסוף אחר הצהריים.
בלתי את היום עם משפחה ובלטפס על קירות מלחץ.
עכשיו שלחו אותי להתרחץ וללבוש את הקוטונת הסקסית עם הפתח בתחת.
מאמינה שיקחו אותי לניתוח עוד שעה שעתיים.
יאיי
היום אני מתנתחת.
כנראה יבואו לקחת אותי בסביבות 10, הניתוח הוא כמה שעות טובות. ומקווה להיות יכולה לעדכן כבר בערב שהכל בסדר.
אני לחוצה ומתרגשת.
חנוקה וצמאה כי אני בצום.
הלחץ בבטן משגע אותי.
ואני רק רוצה שהאהוב השומ שלי יחזור לפה כבר.
לראות אותו אתמול יושב ליד המיטה שלי, קשוב לכל פיפס המיס לי את הלב לשלולית של אהבה.
המילים החמות שלו, החיבוקים הדאגה והאכפתיות. הן משהו שגם אחרי כמעט 5 שנים יחד, עדין לא התרגלתי אליהם.
ואני רק מברכת שוב ושוב שיש לי אותו.