מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.

תהיות על #הצעת_נישואים

הזוגי ואני טכנית מאורסים כבר 3 שנים (מסיבות של חוסר כסף, אבל זה לא הפוענתה)
לאחרונה הזוגי הביע חרטא על כך שמעולם לא קרע על ברך והציע נשואים במחווה הרומנטית הנהוגה.  לאחר מעט מחשבה הבנתי, שכן, אם היה עושה את זה הייתי מתפלצת מהתרגשות. אבל אני גם שמחה שהמחווה הארכאית הזו שבה הגבר מציע את הנשואים לאישה לא הייתה.
הוא קנה לי טבעת במתנה ליום הולדת. ועל הנשואים דיברנו והסכמנו יחד.
לא הייתה הצעה ולא הייתה הסכמה משום צד. הייתה הבנה שזה יהיה נוח מבחינה ממסדית.
והסטטוס החברתי הוא משהו שאנחנו רוצים בו. המיסוד של הקשר והזוגיות שלנו מול החברה והממסד. למרות הא נורמטיביות של הקשר עצמו.

כן בתור נערה חלמתי על הרגע הזה המון. הרגע שגבר יקרע ברך ויציע לי להתחתן איתו במחווה גרנדיוזית ורומנטית.
כמבוגרת ממסד הנשואים הרבה פחות רומנטי בעיני והרבה יותר פרקטי נטו. ולכן מוצאת את עצמי מטלבטת כמה הוא תבנית שמושתלת בי וכמה ממנו הוא כי אני רוצה בו.

הזוגי ואני מאמינים בפוליאמוריה.
למרות שבשנים האחרונות פרקטית לא מימשנו אותה.
האופציה תמיד הייתה קיימת.
אבל אנחנו עדין רוצים להבדיל את הזוגיות שלנו כראשית ומקננת. ולכן נשואים מתאימים לנו בן השאר.

רגלי דרך אגב לא תדרוך ברבנות. לא לנשואים ולא לגירושים וזה משהו שהזוגי מודע אליו.
לא שיש לנו כוונות להתגרש.
גם אירוע אין לנו כוונה לעשות.

מה דעתכן על כל הנושא
הצעת נשואים
חתונה וכן הלאה?

סתם כך באמצע יום שישי

בלי סיבה מיוחדת.

הוא מ)טף אותי ומחבק ומתפנק. 

אבל גם יודע לתת את הספנק הטיקסי הזה רגע לפני שהוא חודר לתוכי.

הוא נהנה שאני מועכת את התחת שלו

או חודרת לתוכו.

אני יכולה לגרום לו לגרגר מאושר באצבע או שתיים

ופאק בחיי

הוא הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים.

גם הקוויקי של שישי בצהריים שלוכח לנו מהתחלה עד הסוף אולי 10 דקות.

טוב יותר מזיונים של שעות עם עשרות אורגזמות.

פשוט כי כשאני מסתכלת לו בעין

אני רואה כמה הוא אוהב אותי

וזה זורק אותי למקומות הכי טובים שיש.

תותים בסוכר ושמנת חמוצה\קצפת לבחירתו

סטייק פילה ופירה

האוכל האהוב עליו

כי הוא אהוב עלי

אוהבת אותו כל כך

קנינו לי טלפון חכם חדש 

יומיו של הבייבי שלי הלו הוא הגלקסי נוט 3 שלי ספורים ונאלצתי להתפשר על רידמי נוט 6  

החלום הוא גלקסי נוט 9

אבל למי יש עכשיו 3 וחצי אלף לשים על סמרטפון 

אז לומדת מערכת הפעלה חדשה לגמרי  ומקלדת חדשה לגמרי 

וזה כאב ראש לא קטן 

אחלו לי בהצלחה 

אתמול בערב רגע אחרי שנכנסתי למקלחת עם מסכה על הפנים ומסכה על השיער כמובן, התפוצץ לנו הצינור של הדוד! הזוגי קיבל השקמה מהשנ'צ שלו בדמות מקלחת ג'יפה במיטה ואני קיבלתי התקף לב.
בעלת הבית קיבלה טלפון היסטרי וניסתה למצוא מישהו שיגיע הרגע בלא הצלחה. וכך נשארנו לילה בלי מים בבית ואצל השכנים המסכנים שלנו.
הבוקר הגיע הטכנאי ב8, לשמחתי הרבה, תיקן, עשה, סידר, הלך.
חזרו המים למקורותינו.
אני אספיק ללכת להסתפר ב11!
לנו יש חתונה חשובה של חברים הערב.

המיטה שלנו הפכה למיטת מים ואנחנו חזרנו לישון בסלון עד הודעה יבשה.

#שמח_אצלנו

יאיי

עשיתי את זה!!!

יעד ראשון הושג!

שברתי את ה100 קילו.

ירדתי ל99 קילו. 

החלפתי קידומת, עברתי מתלת סיפרתי לדו ספרתי.

ואני באקסטזה.

וכל מה שבא לי זה לצאת לחגוג. 

ומחר אני אעשה בדיוק את זה

מחר חתונה לחברים סופר טובים. מה שאומר שאני אתיפיף ואתפנק.

אפילו הולכת להסתפר.

אתאפר ואתפנק.

וכן בחגיגה הענקית שלהם אני אחגוג גם קצת בשביל עצמי. 

אחגוג לי סימן דרך.

חיים חדשים.

אני מרגישה קצת יותר טוב.
אני קצת יותר מלאת אנרגיות.
עדין לא מה שהייתי פעם, אני לא משלה את עצמי שאחזור להיות כמו אז.
כמו לפני שכל צרות העולם נפלו לי על הראש והכתפיים.
אם אצליח להגיע לחצי ממה שהייתי אהיה מאושרת באדם.
אבל גם עכשיו כשאני עוד אפילו לא בקרסוליים של מה שהייתי מסוגלת.
אני כל כך יותר מלאת חיים.
האוויר מריח אחרת וזה לא הזיהום אוויר.

עוד קצת, טיפ טיפה 
ואשוב לטרוף את העולם בביסים קטנים.

יש לי פנטזיה.
למצוא לי נשלטת מתוקה, שתהיה בי סקסואלית כי אני מודה שארצה להשתמש בה גם עם הזוגי שלי.
אבל לפני הכל היא תהיה שלי! מישהי לטפח ולאהוב.
משהי לשחק בגופה ולגונן על נפשה.
אני לא יודעת איך היא תיראה, אין לי שמץ של דמיון בנושא הזה.
אבל היא תהיה רכה ונעימה ויהיה כיף לבחון את גבולות הספיגה שלה.
מישהי שאוכל לנגן על גופה בכי וצחוק, גניחה וצווחה.
משהי לצייר עליה ולפסל בה.
שתהיה לי מוזה וגם היצירה.

וחשוב לי שתידע, שאני לא מורידה, אני רק מרימה!
אבל לפעמים חשוב להיות קרובות קרובות לריצפה כדי לא לעוף מהשערה.

כן, אני בהחלט חושבת שמגרדות לי הידיים.

והמוח, בהחלט המוח!

יש מתנדבות בקהל?

 (נ.ב.
מוגדש למישהי שיודעת
היא אמורה להבין לבד למה)

אני חשדת שמתחילות לגרד לי הידיים...

שוב נעלמתי, כך זה כשהחיים מלאים ולא משעמם לי.
אני כמעט ולא נכנסת לפה.
אז הזוגי כבר חזר לעצמו ומרגיש טוב.
ואני, אני מעופפת 
ירדתי כבר 24 קילו נכון לשקילה מהבוקר.
עוד קילו וחצי בערך להחלפת קידומת וירידה ממשקל תלת סיפרתי.
עוד כ21 קילו ליעד הראשון שלי.
ואחריו נחליט מה בא לי, להמשיך או לעצור.

לא רוצה להיות ממש רזה, לא חושבת שזה יתאים לי בכלל.
וגם צריך לזכור שיהיה הרבה עור עודף שישקול בעצמו.
ואני לא ששה לניתוח להסרה שלו, זה ניתוח קשה וכואב מאוד.
שלא ממש בא לי עליו, רק אם יהיה ממש צריך.
חוץ מזה אני במצב בריאותי מדהים.
הסוכר מושלם, הלחץ דם מושלם ורק הדופק עדין קצת מהיר.
אולי כי אני רוצה כרגע לבלוע את העולם כולו שוב.

חזרו לי הכוחות, לא לגמרי, לא כמו פעם. אבל אני כבר מסוגלת לכל כך הרבה יותר.
תענוג!

אתמול שכבנו וסוף סוף הייתי מסוגלת לרכב עליו כמו שאני אוהבת.
לשבת למלה ולהכתיב את הקצב, להרגיש אותו בתוכי ולדעת שאני הקובעת.
ולא ניגמר לי הכוח באמצע ויכולתי להמשיך עד הסוף המתוק.
התגעגעתי לזה כל כך. והוא נהנה כל כך

עונג מוצש!