האמת זה פה יותר כיומן בשבילי.
לזכור מה היה למתי שהוא שאצטרך.
היו שבועיים עמוסים רצח.
השועל ניקרא לטיסת עבודה.
מה שעורר צורך לריצות וסידורים כי פעם אחרונה שטסנו היתה להתחתן לפני שנתיים.
והוא עלה קצת מדרגה בעבודה החדשה והוא טכנית.עובד בהייטק עכשיו!
אז הגיע הזמן לעדכן לו את המלתחה.
וביננו גם שלי דרשה עידכון קל.
כי וואלה שנינו שונאים! שופינג במיוחד לבגדים!
זה כל כך מעייף!
אז התרוצצנו לנו בצומת בילו מחנות לחנות.
הכ.א. שלי רוצה למות כרגע לדעתי.
הוא לא רגיל לגיהוץ של כאלו סכומים!
מחר הוא טס ואני זוכה בשבוע שליי ושל החתולים!
על הדרך אחותי וגיסי נחכנסו לבידוד וחלו...
אז הרכב שלהם הופקד בידי ואני הפכתי לגברת נהגת!
את השועל הלוך ושוב מהעבודה, מדי פעם קפיצה בשבילהם. כי ברור שזה בדיוק זמן שיתפוצץ הצינור של הטוש במקלחת.
וכל הסידורים ההזוים שלנו שנידחו כי חייבו רכב נעשו.
ומצד אחד בא לי את הכמה ימים שהוא בחול, לבלות במיטה תחת ערמת החתולים.
מצד אחר אני רוצה לנצל את הבדידות והרכב שנאמר לי שאצלי עד להודעה חדשה כדי לנסוע לבקר חברות.
(רק שאחת בדיוק זכתה בבידוד)
ומצד שלישי, יש את כל מטלות הבית שהוזנחו לטובת בעיות בוערות יותר לקראת הטיסה של השועל המדהים שלי!
ואני יודעת שהוא יחסר לי מאוד.
ואני סופר אתגעגע!
ובטח גם אחוש קצת בודדה.
אבל בדיוק כמו בפעם הקודמת לפני כ6 שנים.
אין בי טיפת חשש שזה יוביל לנטישה.
בפעם הראשונה בחיי, אני מבינה שאני עמוק בתוך זוגיות אוהבת וטובה. שאני חשה בה באמת בטוחה!
שהמקום שלי בחיים שלו ובלב שלו הוא חסר תחליף עבורו, בדיוק כמו המקום שלו בחיי ובליבי!
אני חרדה מעט (או המון... אם אהיה כנה)
אבל החרדה סובבת סביב, שיחסר לו משהו, שמשהו יהיה בעייתי,שיהיה לו קשה שם בלעדי.
וזה מדהים אותי.
כי כל זוגיות שהיתה לי לפני כן, חשתי בה תמיד לבד.
מעולם לא חשתי בטוחה כשיצאו מדלתי, שהם ישובו.
אבל איתו זה אחרת.
כי הוא לא יוצא מהדלת שלי, הוא יוצא מהדלת שלנו!
וזה הבדל קסום שמקנה לי כל כך הרבה ביטחון.
ושוב אני מברכת על הנוכחות שלו בחיי
על הבית שבנינו יחד.
על שיצרנו יחד משני שלמים משפחה!
ומכל מחשול אנחנו מתחזקים.
והמשפחה הקטנה שלנו הופכת מלוקדת יותר.
ואני באמת מצפה בכליון עיניים להמשך החיים שלנו יחד. כי הם יהיו נפלאים!