חושבת להוריד הילוך בחיפוש האקטיבי.
אני מנסה יותר ויותר לנסח לי מה אני באמת רוצה.
אב ברור לי שחסרים לי הסשנים.
ההנאה בלהאיף נשלטת למחוזות אחרים לתת לה חוויות מרתקות בינה לבין הגוף שלה.
לבנות לה אתגרים כדי שתחוש את ההצלחה במעבר בהם.
חסר לי גם משחק בבובה אינטראקטיבית. המשחק הזה שלוחצים פה וזה עושה משהו שם.
חסר לי העיניים שמסתכלות בבישנות בעיניים שלי אבל ברעב שרק אני אוכל להשביע.
חסרה לי הצעצועית הזו שתתן לי השראה.
כשאני והמוזה הפרטית שלי סגורות יחד לכמה שעות ומתנתקות מהעולם.
מגרדות לי הידיים לקחת מוזה ולהפוך אותה לאומנות.
חשוב לי שתהיה עצמך.
שתהיה יפה בעיני עצמך.
שתהיה סקרנית לכמה רחוק אפשר להגיע.
אבל שתדעי גם לאן בשום פנים לא הולכים.
כי הגבולות שלך שומרים על שתינו.
הדבר האחרון שאני ארצה שיקרה הוא שתפגעי.
אני רוצה גוש אבן שאוכל ללטש מתוכו את היופי והאופי שכבר נמצעים עמוק בפנים.
כל כך רוצה צעצועית מתוקה משלי