לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גברת ברחוב, זונה במיטה

לפני 14 שנים. 10 ביולי 2010 בשעה 15:18

חותכת הכל בדממה
קורעת מעטפת הגנה
שוברת את כל החומות
גוזרת אותך לחתיכות
מוחקת זיכרונות טובים
רגעים איתך נעלמים
חותכת הכל בדממה
טיפה של דם
זיכרון מוכתם
חותכת כי כבר לא נשאר
בשביל מי
מתכרבלת בעצמי
עוקרת אותך מליבי
שורשייך הכו עמוק
מסרב לעזוב
חותכת הכל בדממה
ואתה עיקש לא עוזב
מזילה דמעות על המכתב
קורעת אותך
גופי מתייסר עכשיו
חותכת הכל בדממה
כי כבר כלום לא נשאר
אז בשביל מה ?


למען אלו שלא יבינו
אני לא חותכת כלום
והכל זה רק מטאפורה
גם הדם גם החתכים

לפני 14 שנים. 10 ביולי 2010 בשעה 12:18

נמאס לי , מהכל ומכולם
מתחשק לי לברוח
לשכוח מהכל ,אם רק יכולתי להירדם עכשיו
ולקום עוד שבוע
דווקא התחיל היום עם מצב רוח מעולה
ומשם דעך ודעך
אם יכולתי לשנות את הרגשות שלי
אם יכולתי פשוט להכניס את היד
עמוק לתוכי ולהפסיק להרגיש
לפחות להפסיק להרגיש דברים מסויימים
אם יכולתי לשים על כולם זין אחד גדול
המצב היה כנראה הרבה יותר טוב
פשוט נשבר לי
אם רק היה אפשר
הייתי מוחצת את הרגשות הארורים
כמו שמוחצים נמלה או ג'וק
אני מבטיחה שגם הייתי נהנת מהתהליך
אם יכולתי רק לישון ולישון ולישון
לפחות עד יעבור הזעם
אם רק יכולתי לברוח מפה
כמה שיותר רחוק
לשכוח מהכל ומכולם
אפילו מעצמי מתחשק לי לשכוח

פשוט נמאס לי
להיות תמיד היחידה
שאיכפת לה
תמיד זאת שחושבת ,שדואגת
תמיד זאת שנשרפת בסוף
בסופו של דבר , כולם מסביב צוחקים
ואני זאת שיושבת ואוכלת את עצמי
על טמטום של אחרים .

פשוט מתחשק לי ללכת מכאן
לא יודעת לאן , לא יודעת לכמה זמן
פשוט ללכת מכאן

לפני 14 שנים. 8 ביולי 2010 בשעה 14:24

רוצה אותך פה
רוצה אותך ממלא אותי
רוצה לספק אותך
רוצה לשמוע את הצרחות שלי
רוצה שתסתער עליי
שתחדור לתוכי
שתתן לי את כולך
ואחזיר לך את כולי
ערומה ,חשופה
לרגלייך
רגליי מפוסקות
ואתה בוחן
מסתכל בודק
אצבע נכנסת פנימה בגסות
ואני רק אחשוב
על הזין שלך
מתה שתנבור בתוכי
שתחדור במכה
ברגעים אלו ממש
תתיחס אלי כמו אל זונה
זה מה שאני רוצה להיות עבורך
שתזיין כל עוד אתה נהנה
שתפסיק שנמאס לך
שתתן לי להרגיש את החגורה
להוציא צרחה קטנה
אל תתעכב בוא עכשיו
גופי צועק אותך
נשמתי כמהה לך
משתוקקת לתת את כולי
להיות הכלבה הקטנה שלך
רוצה אותך פה מעליי
להרגיש את הנוכחות שלך
גם שאתה עומד קצת רחוק
הרצונות שלי לא חשובים
אבל הרצון שלי כרגע
הוא אחד
להיות שלך
הזונה שלך
הכלבה שלך
העיקר שלך
הרצון שלי
הוא פשוט
לענג אותך
העונג שלי
לא חשוב כרגע
הוא מגיע בעקיפין
שאני רואה ,שומעת אותך נהנה
ובמילא אתה שם
לדאוג לסיפוקי
רק אתה מחליט
מתי מגיע הרגע
רוצה לשכב למולך
לגעת בעצמי
להתחנן שתתן לי

תשלוט עליי
על כאבי
על גמירותי
תשלוט על כולי
תעשה בי כרצונך
אתמסר כולי
בלי להגיד מילה
גופי כבר שלך
נשמתי גם כן
נמסרו לך להגנה
ואתה מצידך
ממלא את תפקידך נאמנה
שומר,דואג
מטריף את כולי
כאילו יש לך מתג קטן ביד
שיודע איך להדליק
ולכבות אותי
וברצון הזה
שתהיה כאן שוב
שתכאיב שוב
שתתענג ותענג שוב
מגיעה הידיעה
אני שלך
כולי שלך
מתי שתרצה
כפי שתרצה
התמסרתי לגמרי
נותת את כולי
בלי היסוס
בלי מחשבה
ובוטחת בך
אתה אדוני
באופן מלא
סופי
אני שלך ...


מוקדש לאדוני האחד והיחיד smigi



זה אחד השירים האוהבים על שנינו
אז גם זה מוקדש לך :)
לפני 14 שנים. 7 ביולי 2010 בשעה 23:17

תכאיב לי
תעניש אותי
תשפיל אותי
תצעק עליי
תשתמש בי
תצליף בי
או שאולי
שעווה
או שאולי
תזיין אותי ממש חזק
או שתקשור אותי
תעשה בי כרצונך
רק תעשה משהו
כל דבר מה שתבחר
תעשה רק משהו
כי השתיקה שלך
פשוט הורסת אותי

מצטערת
עצובה
מתביישת
מאוכזבת
כואבת
שלך
תמיד תמיד שלך
מרגישה שלך
יודעת ששלך
וכל כך קשה
השתיקה
ההתעלמות
יודעת שמגיע לי
שאיכזבתי
שפישלתי
יודעת שאין לי זכות
להחליט מה תעשה עם האכזבה הזאת
ורק רוצה שתהיה גאה שוב
תעשה בי כרצונך
תמלא אותי, תרתי משמע


רוצה את החיבוק שלך עכשיו
רוצה את היד המלטפת שלך
רוצה להיות בין זרועתייך
שאתה גאה בי שוב
רוצה את העונש שלי
ואחרי זה שפשוט תחבק
ותחבק ותחבק
ואל תעזוב
עכשיו יותר מתמיד
בגלל שפישלתי
בגלל שאיכזבתי
עכשיו יותר מתמיד
אני זקוקה לך
אדוני


אם הייתי יכולה לתת לך
לשנייה להרגיש את ההרגשה עכשיו
הכל היה יותר טוב
כי המילים אומרות הרבה
ובעצם אומרות כלום




וזה בכלל לא קשור
פשוט שמעתי תשיר מיליון פעם היום
לפני 14 שנים. 7 ביולי 2010 בשעה 14:44

לפעמיים,ברגעים טיפשיים כאלה
של הפגנת כוח או של אני לא יודעת מה
ברגעים שמתחשק לי לעשות דווקא
כמות השטויות שאני עושה
מדהימה גם אותי
כאילו אני שוכחת לרגע
שעוד דקה אני אגיד לו
הרי להסתיר ממנו משהו
זה בכלל לא אופציה
אני אעשה הכל
אבל לעולם לא יפגע באמון שלו בי .

והינה שוב אני עושה שטות
סתם, בלי סיבה נראת לעין
בלי איזה הסבר טוב
או תרוץ משכנע
סתם פשוט סתם
ואז רגע האמת מגיע
לספר לו ,ואז לשמוע את האכזבה
והאכזבה הזאת היא כמו סכין
שחותכת .
שוב להגיד אתה צודק אדוני
כאילו הוא חיכה לאישור שלי
ולדעת שכל מילה שלו אמת
והאכזבה שלו היא כבר גם האכזבה שלי
וברגעים האלה, אני רוצה שהוא יהיה פה
שיעניש אותי , אני מתחננת שתעניש אותי .

אני מצטערת על השטויות שאני עושה לפעמיים
אני מצטערת שגרמתי לך עכשיו להתעסק בי
ובאכזבה ממני ,במקום ללמוד.
סליחה שאין לי אפילו מה להגיד לך
למה עשיתי את זה , למה התנהגתי ככה.
סליחה שבמקום להוכיח לך כמה אתה חשוב עבורי
כמה אני שלך, אני עושה בדיוק הפוך.

וסליחה שאני לא מוצאת את המילים
לכמה אני מצטערת אפילו הסליחה כבר לא מספיקה.
הלוואי והייתי יכולה להסביר לך את הכאב בגופי עכשיו
שאני יודעת כמה מאוכזב אתה ממני .

הלוואי והיה לי מה להגיד, איך לפצות
איך לשפר את הרגשתך
אבל את הטעות שלי כבר עשיתי
מצפוני לא נקי כי סיפרתי לך
אבל יודעת שאתה ורק אתה
תחליט מה לעשות בנידון .

סליחה אדוני

לפני 14 שנים. 6 ביולי 2010 בשעה 17:24

בשנייה שהגעת כבר הרגשתי איך כל גופי מתרגש,משתגע מת שתיגע בי
אומנם היה עיקובים קטנים של אוכל ושתיית קפה בחוץ אבל ההמתנה הזאת עשה רק טוב.
הגענו הבית ריק,לא חיכית שנייה ישר הורדתי בגדים , ניצלנו את זה שההורים לא בבית להצלפות
סוף סוף אני שלך, סוף סוף המגע של ידך על עורי החשוף .
אני לא יכולה לתאר את התחושות שעוברות בגופי ברגעים האלה, סוג של סערה ושלווה בו זמנית
וכמה שאני אוהבת שאתה מעמיד אותי מול המראה בזמן שאני מוצצת לך או בזמן שאתה מזיין אותי
מצד אחד רוצה לראות ,מצד שני בהלם מעצמי , ברגעים האלה אני בהחלט רואה את הזונה שבי
ברגעי הכאב, בהצלפות מצד אחד כ"כ רוצה לפעמיים שתפסיק שתחזור הנשימה לסידרה
ומצד שני אל תפסיק, אני לא אבקש ,אם אבקש זה רק שבאמת אינני יכולה לספוג יותר
עד אז למענך אשתדל לחטוף עוד אחת ועוד אחת ואקווה שתיכף נגמר, שתקלוט שאינני יכולה יותר לספוג למענך
שתפסיק וככה לא אאכזב אותך, לא אאכזב את עצמי .
וכל כולי שם ברגעים האלה, בהצלפות,בלהסתכל על עצמי במראה מוצצת לך ,רואה מה אני כשאני איתך
מסתכלת לשנייה איך זה נראה מהצד שלך (לא פלא שאתה קורא לי זונה :)..)
ואז איברך פעם בישבן פעם בכוס , משגע אותי, אם ההורים לא היו בבית יש סיכוי טוב שכל העיר הייתה שומעת אותי
הזיון המהיר הזה, תוקע את עצמך עמוק בתוכי ,ואני ספק כואבת ספק נהנת , הכל מתערבב לי בראש , אומרת שתפסיק ומתכוונת שתמשיך עד אין סוף .
לא אשכח את הזמן שזיינת אותי בכוס בכל תנוחה אפשרית, לא אשכח איך המיטה פשוט רעדה, איך התפללתי שהרצון שלך בכאב שלי לא יחזור,שתמשיך עוד ועוד פשוט תזיין אותי מבחינתי באותם רגעים גם שעות .
והשעווה בסוף,אלוהים איזה נרות בחרת , את כל אלו שהחבאתי ממך כי ידעתי שהשעווה שלהן משום מה סופר כואבת לי .
באותם הדקות של השעווה, הייתי כל כך קרובה להפסיק את הכל, ובכל טפטוף ניסתי עוד ועוד ועוד, המילים שלך הנשיקות המגע המלטף בהחלט עזרו לי למשוך עוד קצת ועוד קצת , עד לתוצאה המדהימה שהייתה בסוף , אז תודה שלא נתת שאשבר ,שעזרת לי להמשיך עוד ועוד .
ואז לשכב במיטה דקה לפני שהולכים לישון , למצוץ לך שוב גמרת בפי .
ואז החיבוק המוכר והאהוב שלך עוטף את כולי ,כל כך כיף לישון בין זרועותייך .
אני מרגישה שכבר חפרתי אבל גם הבוקר היה מטריף , קמתי עם חשק בלתי מוסבר למצוץ לך .
מזל שההורים עובדים ויכלנו להתענג בכל הבית.
ואז המקלחת שהייתה מדהימה...
ומכל זה נשאר פשוט טעם של עוד .
כ"כ רוצה אותך שוב , למרות שרק הלכת .
רוצה שתפתיע אותי ותדפוק על הדלת עכשיו
אני מבטיחה שזה לא הדבר היחיד שתדפוק 😄


תודה לך אדוני המדהים
שבכל פעם אנחנו קצת יותר קרובים
קצת יותר מחוברים , שכל פעם אני רוצה עוד קצת ממך
עוד קצת למענך ,תודה שגם ברגעי הכאב החזקים ביותר
העונג אף פעם לא נשאר בצד.
תודה על הענקה המטורפת שלך
על הדאגה הבלתי פוסקת.
תודה שאתה נותן לי לרגש ולהתרגש כל פעם מחדש

עד הפעם הבאה
אני כבר מחכה....


&feature=related

בהחלט השיר האהוב עליי
מזכיר לי כ"כ הרבה דברים
לפני 14 שנים. 6 ביולי 2010 בשעה 7:57

עכשיו קצת עצוב
אחרי סידור החדר מהבלאגן של אתמול
אחרי שכבר הלכת, אז העצב קצת משתלט
יורדת איזה דמעה קטנה
הנוכחות שלך חסרה
אם הייתי יכולה הייתי נוסעת עכשיו אליך
למרות שרק לפני חצי שעה הלכת .
למרות שגופי עוד מרגיש את החיבוק שלך
למרות שישבני מזכיר לי אותך כל שנייה
למרות הכל הייתי נותנת הרבה, כדי לראות אותך עכשיו שוב.

כל התחושות מאתמול נקלטים להם לאט לאט
היה מדהים כמו תמיד.
הלוואי ולא היית קורא פה עכשיו
הלוואי ויכולתי להגיד כל מה שאני מרגישה
הלוואי ויכולתי לבכות בשקט , בלי להרגיש אשמה
בלי לתת לך להרגיש אשם.
אבל מה לעשות החיים לא תמיד הוגנים
אל תרגיש רע, אין בך פגם
אל תנסה לגרום לי להרגיש טוב יותר
ותספר לי כמה אתה נוראי
כל זה כבר לא עוזר
בסוף יהיה טוב, הרגשות ישקעו
עד אז נתמודד,אשתדל להסתיר
ולא להגיד לך, ולא לעלות את השיחה בשנית
אני מקווה שאצליח, כי באמת שאינני רוצה לגרום לך להרגיש רע
או לחשוב ששיחרור זה מה שיהיה טוב יותר עבורי
אפילו אני לא יודעת מה יהיה יותר טוב עבורי כרגע
אני סתם מקווה שיום אחד אני אתעורר בבוקר
ולא אחשוב עלייך ואז עליה ואז עלייך
אני מאמינה שיגיע היום שאקום ולא ארגיש אלייך דבר
שלא אוהב אותך , שתהיה עבורי ידיד וטו לו
עד אז אתמודד עם הבחירות שלי, ואתה בבקשה תזכור
שאני ילדה גדולה, יכולה להחליט בעצמי
ויודעת שבהחלטה שלי יש סיכון גדול
שיכול להיות כאב גדול , אבל אני שלמה עם ההחלטה שלי
הלוואי ולא היית קורא עכשיו
הלוואי והעצבות תעלם
בסוף גם הבכי ירגע .
סליחה


לפני 14 שנים. 5 ביולי 2010 בשעה 10:22

שעתיים לפני מבחן,כמה שעות לפני הפגישה איתך .
והתתרגשות מציפה, כל כך מחכה כבר ...
כל כך רוצה להרגיש אותך
להיות שלך , להתמסר כולי
עוד כמה שעות אתה כאן
רק כמה שעות בודדות מפרידות ביננו לפגישה המיוחלת
אין מילים לתאר כמה אני מחכה, כמה אני צריכה ורוצה את הפגישה הזאת
כבר כמעט שבועיים אני חושבת, מתכננת , מדברת על זה.
עוד כמה שעות אהיה על 4 למולך אם הייתי יכולה זה היה קורה עכשיו
בדקה זו ממש, והמחשבות עולות מנסה לדמיין מה יהיה , איך זה יתחיל
מנסה להבין מה יתחולל בתוכי אחרי השבועיים הארוכים האלה
ובכל זה יש ים תקווה, שהמפגש יגרום הנאה לשנינו
שאהיה בשעות האלה כרצונך,מוגנת ושמורה וכ"כ חשופה , מוטרפת,כנועה.
שבסוף המפגש נוכל להגיד שנינו , שההמתנה הזאת הייתה שווה.
ועכשיו צריך להפסיק את התסריטים במוחי, להתחיל להירגע ולתת להכל להתרחש בעצמו בצורה המדהימה שקוראת כל פעם שאנחנו נפגשים , החיבור הזה בנינו מפתיע אותי כל פעם מחדש

מחכה לך כבר
עוד קצת
ואתה פה :)

לפני 14 שנים. 4 ביולי 2010 בשעה 9:28

עכשיו אחרי שהמבחן הנוראי בסטטיסטיקה מאחורי .
בשעה שקט בין המבחן ללמידה למבחן הבא, אני יושבת עם סיגריה וחושבת .
ומתרגשת ומתה כבר לראות אותו, מנסה לחשוב מה יהיה מחר.
כ"כ צריכה שכבר תהיה פה , כ"כ רוצה שתהיה פה.
מדמיינת כבר את הרגע שתוריד אותי על 4, שתשתמש בי, שתכאיב לי , להיות שלך וסוף סוף מקרוב
כמעט שבועיים חלפו, וזה מרגיש כמו נצח, כ"כ רוצה שיהיה מושלם יותר מהפעם הקודמת שהייתה מדהימה.
רוצה לתת את כולי, רוצה אותך עמוק בתוכי, אין לך מושג כמה הרצון הזה הצורך הזה שפשוט תחדור אליי משגע אותי כבר שבועיים.
הרצון להיות שלך , בשבילך פשוט פורץ גבולות .
ושאני יודעת שעוד קצת יותר מ-24 שעות , תהיה פה, שסוף סוף תשפיל, תכאיב, תזיין כל הגוף שלי מגיב לעצם המחשבה הזאת .
אני באמת כבר מחכה כמו מטורפת שתבוא, מחכה להיות כבר הזונה שלך (לא שככה אני לא) להרגיש אותך משתמש בי , מתענג עליי סוף סוף נותן לי את מה שאני באמת רוצה וצריכה,פשוט להיות שלך .
מה שתרצה שלך , זונה שלך , כלבה שלך, צעצוע מין שלך ,שרמוטה, מה שרק תבקש מה שרק תרצה אני כולי שלך .


הרגע סיימתי שיחה עם אחת האקסיות היותר מקסימות שלי
והיא הייתה עם הבת זוג שלה בחנות סקס
ואמרה לי בצחוק , שהבת זוג שלה מתעניינת בבדס"מ ומיד אמרה לי זה בצחוק
ובגלל שהיא יודעת שנגעתי בעבר בעולם הזה, סיפרתי לה על הקשר איתו
והתגובה שלה: "איזה עצוב זה שאת ככה "
אני : "מה זה ככה "
היא:"נותנת שישלטו בך "
אני:"את יודעת זה בזמו מוגדר, ואני נהנת מזה,והוא נהנה מזה , ויש בנינו כבוד עצום אחד לשני"
היא : " טוב, אבל זה עדיין עצוב שאת נותנת למישהו לשלוט בך "
אני : " אבל אני נהנת מזה , אני לא מרגישה שזה עצוב , טוב לי וכיף לי "
היא: "טוב נו... "

אני לא מבינה למה היא חושבת שזה עצוב, למה היא חושבת שזה רע, הוא לא מכאיב לי יותר ממה שהוא יודע שאפשר, הוא לא מנצל יותר ממה שמותר לו במסגרת הגבולות שיש בנינו, הוא בחיים לא יפגע בי , ברמה מסויימת הוא ידיד יותר טוב שלי מהרבה אחרים.
אני יודעת שיש כאילו מחשבה, כמה נמוך זה להיות נשלט או נשלטת, אבל בתכלס אני לא מרגישה בושה או עצב או לא יודעת מה על עצם היותי נשלטת, בחיים בחוץ דקה אחרי הסשן הוא נותן לי ים הערכה, גם בזמן הסשן שכביכול אין כבוד כי את מושפלת , הכל עד הגבול המסויים, והכבוד הוא עצום.
בחיי היום יום , הוא לא יותר טוב ממני ואני לא יותר טובה ממנו .
כמו שיש סשן, יש רגעים שאנחנו יושבים ומדברים על הכל .
ועצב ?
דקה אחרי הסשן שאנחנו שוכבים מחובקים , זה תחושת האושר והשלווה הכי גדולים שיש.
אני מבינה למה חושבים שאם אחד שולט , והשני נשלט אז אוטו' מישהו פה לא נהנה, וזה כ"כ לא נכון כי כמו שהוא צריך לשלוט, אני צריכה את השליטה, לא בכל תחום בחיים, אבל במיטה אני מוצאת את זה מספק יותר (מהרבה בחינות ) מאשר סקס ונילי.
אבל אני מניחה שגם אם אסביר לה היא לא תבין עד הסוף
אולי בשיחה יותר עמוקה בנינו, אנסה להסביר לה .
ועכשיו שמדברים על אקסיות , אני חושבת שהגיע זמני לגוון קצת ולהיות עם מישהי
עכשיו שיהיה קצת חופש מהמבחנים ,זה יהיה בהחלט גיוון נחמד

לפני 14 שנים. 3 ביולי 2010 בשעה 19:57

בגלל שאני לומדת למבחן מחר בסטטיסטיקה, ולמבחן ביום שני במאנטישמיות לשואה , בלילות האחרונים קורים דברים מוזרים מאוד.
אני חולמת על נאצים פותרים מבחני z וכדומה.
אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק ללמוד
או לקחת סמים , עוד לא החלטתי מה מהם .

טוב אם זה לא היה מצחיק
זה היה נורא עצוב.

ובנימה אופטימית זאת
אני אחזור ללמוד
אחרת אחלום היום רק על סטטיסטיקה ומה שווה חלום כזה?

ומשום מה כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו
זה שאחרי המבחן השני
סוף סוף אני רואה את האדון שלי
אני כ"כ מצפה לזה כבר




כ"כ חבל שהם עפו