לפני שנתיים. 7 במרץ 2022 בשעה 20:22
אני מתעורר כשאני קשור למיטה. מסתכל ימינה ושמאלה, בניסיון לזהות אותה בחדר החשוך. היא לא פה. אני מנסה לקרוא לה אבל אז מבין שיש לי כדור בפה ואין בזה טעם. אני מנסה להשתחרר מהקשירה ומבין שזה חסר סיכוי. בכל זאת אני מנסה לצעוק בכל הכוח. אף אחד לא שומע. אני צועק שוב. ושוב. ושוב...
ואז מתעורר. קשור למיטה. בזמן שהיא עוד מנמנמת על החזה שלי. נזכר שבדיוק ככה הלכנו לישון. אור היום כבר מציץ דרך התריסים, וברגע אחד אני מרגיש הכי רגוע ובטוח בעולם. אם רק הידיים שלי היו חופשיות בשביל לחבק אותה…