הכרנו פה בכלוב. שנינו היינו ״בתולי כלוב״. כלומר, אף פעם לא נפגשנו עם מישהו/י מהאתר.
החלפנו תמונות ושנינו מיד הסכמנו שהיא הרבה יותר חמודה ממני. לא יודע איך היא הסכימה להיפגש בכלל 😜. הייתי בלחץ לפני שהיא הגיעה. אפשר להבין אותי. המשכתי להגיד לעצמי שבטח היא לחוצה בדיוק כמוני. זה לא עזר. אז ניסיתי להזכיר לעצמי שג׳וקים פוחדים מבני אדם יותר ממה שאנחנו פוחדים מהם. זה גם לא עזר, אבל קצת הצחיק אותי שהשוויתי אותה לג׳וק (ראיתי תמונות, היא הרבה יותר יפה מג׳וק. כאילו.. מג׳וק ממוצע בטוח… אממ… ג׳וק יפה? 🤔).
אני מתפזר. שזה טוב, כי אני לחוץ.
פתחתי בירה עוד לפני שהיא הגיעה כדי שאהיה קצת יותר רגוע. לא הצלחתי לשתות יותר מחצי. היא שלחה לי שהיא עוד דקה פה. נשימה אחרונה. זה קורה. דפיקה בדלת. כן, היא מהממת. אמרנו שלום והיא התיישבה על הספה. הבאתי מהמטבח בירה חדשה בשבילה ואת הבירה שהתחלתי בשבילי, והתיישבתי גם על הספה. שומר מרחק בטוח ולא מאיים ממנה.
״אה התחלת לשתות בלעדי?״ היא שברה את הקרח.
איזה כיף שהיא אמרה את זה. שם זה התחיל להשתחרר. ניהלנו שיחה שלאט לאט זרמה יותר ויותר. הבירה עשתה את שלה, ופשוט התחיל להיות כיף. אני אפילו לא יודע כמה זמן עבר, ואז פתאום היא שמה לב לחבל שמבצבץ מהמגירה של השולחן בסלון. יכול להיות שהשארתי את הקצה שלו לבצבץ בכוונה, אל תתפסו אותי במילה.
ראיתי את המבט שלה, שבשניה הפך להיות סקרן. אולי קצת חרמן. לא נראה שהיא ניסתה להסתיר.
״מה זה?״ היא שאלה והעבירה את האצבע שלה על קצה החבל.
״את יודעת מה זה״ עניתי, וגרמתי ליבבה קטנה וחמודה לצאת ממנה בצורה בלתי נשלטת. ולא בפעם הראשונה.
״אני יודעת״ היא אמרה תוך שהיא פותחת את המגירה ומוציאה אט אט את החבל. היא לא הייתה צריכה לדבר. המבט שלה הספיק. מבט ששידר שהיא כל כולה בתוך הסיטואציה. שכל החששות היו חשובים ושמרו עליה, אבל משהו מרגיש לה בטוח כאן ועכשיו.
״אני רוצה לנסות״ היא אמרה תוך נשימות כבדות. היא הניחה את החבל בידיים שלי, הסתובבה והושיטה את ידיה מאחורי הגב.
התרוממתי לעמידה. היה לי חשוב שהיא תרגיש בטוחה. ליטפתי קלות את ידיה מהכתפיים עד לכפות הידיים. ״את יודעת שאני פה בשבילך, נכון?״
היא הנהנה, כי למילים קשה לצאת כרגע מהפה שלה, כך היה ניכר. נישקתי אותה בלחי, והוספתי עוד נשיקה בצוואר. התחלתי ללפף את החבל סביב ידיה. מדי כמה ליפופים עצרתי, החזקתי את החבל ביד אחת, ובידי השניה הסטתי את השיער שלה ונתתי לה נשיקה בלחי. סיימתי את הקשירה. היא לא הייתה כואבת, אך היא לגמרי ריתקה את ידיה. סובבתי אותה אלי. ״איך?״ שאלתי תוך כדי ששתי הידיים שלי מלטפות את הלחיים שלה. התקרבתי כדי לתת לה נשיקה אחרונה בלחי. בלי התראה היא דחפה את הלשון שלה לפה שלי. זאת הייתה נשיקה רטובה. היא השמיעה קולות שדי בקלות הצלחתי לפרש כשילוב של חרמנות והקלה. אחרי כמה שניות של נשיקה, הסתכלנו אחד לשניה בעיניים. אני חושב ששנינו הרגשנו בטוחים ברגע הזה. ושנינו חייכנו אחד לשניה. כי חוץ מלהרגיש בטוחים, לא קשה היה לראות ששנינו גם מתרגשים.
סובבתי אותה חזרה כך שהיא תהיה עם הגב אלי. עשיתי את זה עם מעט כוח. בכל זאת צריך להבהיר לה שהיא לא יכולה לעשות מה שבא לה. …אמר זה שנישק אותה כי היא התנפלה עליו עכשיו 🫢…
החזקתי את הידיים שלה והובלתי אותה לקיר. הצמדתי את הגב שלה לקיר. נראה היה שהיא נהנית מהכוח העדין שהופעל עליה. הפשטתי אותה מהג׳ינס הקצר שהיא לבשה. לקחתי שני חבלים נוספים וקשרתי את רגליה לשני ארונות כבדים שהיו כל אחד בפינה אחרת של החדר. עכשיו היא מפוסקת. עכשיו היא באמת חסרת אונים.
״זוכרת למה אנחנו פה?״ שאלתי.
השאלה הביכה אותה. אם רק היו לה ידיים חופשיות היא הייתה משתמשת בהן כדי להסתיר את פניה.
״בש..בי..לי?״ היא אמרה/שאלה בהיסוס.
הסתכלתי לתוך העיניים שלה וחייכתי קלות. לא אמרתי כלום. במקום זה עשיתי. לא עברו שתי שניות והלשון שלי כבר התייצבה על הכוס שלה. היא הופתעה מהמהירות. עוד יבבה נשמעה.
הלשון התחילה ללקק. היה קשה להחליט אם היא יותר חרמנית או יותר מופתעת. מה שבטוח, היא נהנית. הגברתי את המהירות עם הלשון. המשכתי ככה במשך שתי דקות שלמות. היא השתוללה בחבלים שלה. ממש רקדה. ריקוד פרטי. בשבילי.
ואז עצרתי. נעמדתי מולה. היא התנשפה.
״אתה… יכול… להמשיך?״ אמרה תוך כדי שהיא מנסה להסדיר את הנשימה
חייכתי.
״אתה… יכול… בבקשה… אתה… בבקשה…״
חייכתי.
היא ניסתה לגעת בעצמה. ידיה קצרו מלהושיע. הן קשורות מאחורי הגב. נראה היה שהיא נואשת לגמור.
חייכתי.
״זוכרת למה אנחנו פה?״
״בשבילי… ואני רוצה לגמור… אני… רוצה… לג… אני… יכולה?״
התקרבתי לאוזן שלה.
״אנחנו פה בשביל שתהני. אבל אני זה שמחליט מתי, כמה ואיך את תהני״.
אם חשבתי שהיא הייתה לא רגועה, אז טעיתי. עכשיו היא לא רגועה. אחרי המשפט הזה היא איבדה את זה. השתוללה מחרמנות. כמעט קרעה את החבלים.
חייכתי.
נהניתי מההופעה שלה עוד כשתי דקות מלאות. ואז התקרבתי אליה. היא נעמדה דום. ״כיף לי איתך״ לחשתי לה באוזן. ״זה הזמן לגמור״. הלשון שלי חזרה לכוס שלה. ליקקתי במהירות. רציתי להכות בברזל בעודו חם. היא חרמנית עכשיו ואני רוצה להעניק לה אורגזמה שהיא לא תשכח. אצבע אחת נכנסה. עוד אצבע הצטרפה. היד השניה שיחקה בפטמה שלה. רציתי שהיא תקבל את כל החבילה. מגיע לה, חמודה. זה לא לקח המון זמן. לא עברו יותר משלוש דקות וזה קרה. מילים לא יצאו מהפה שלה. הברות בקושי נשמעו. אבל המבט. אוי המבט.
הסתכלתי עליה מתאוששת. היה לה מבט כנוע שלא מבין למה זה היה חייב להיגמר, אבל גם כזה שמסגיר שמה שהיא חוותה עכשיו זה זה. זה הדבר האמיתי. יהיו עוד. חלקם אולי טובים יותר. יש מה ללמוד ולשפר. אבל זה לגמרי זה. הסתכלתי עליה וחשבתי לעצמי ״אנחנו לגמרי פה בשבילה״. אה כן, ונישקתי אותה שוב. לא עמדתי בזה. חמודה, מודה.
