שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טוב שיש מקלדת לפרוק אליה

לפני שנתיים. 25 באוגוסט 2022 בשעה 16:31

היא הייתה לפני המבחן האחרון של תקופת המבחנים. כבר מותשת. בכל זאת, תקופת מבחנים. רציתי לתת לה מוטיבציה ללמוד, אז אמרתי לה שככל שהציון שלה יהיה יותר גבוה, ככה יהיה לה יותר כיף.

למרות הנסיונות שלה להוציא ממני מה זה אומר, לא גיליתי לה מה הכנתי בינתיים.

הציון סוף סוף הגיע. 70 עגול. זה טוב, כי היא עברה. האמנם?

נפגשנו סוף סוף. איזה כיף שנגמרה תקופת מבחנים. אחרי השלמת פערים לא קצרה, העניינים התחילו להתחמם. הגענו למיטה והחבלים כבר חיכו לנו.

קשרתי אותה כשהיא בתחתונים חזייה, והמגפיים השחורים שלה, בצורת איקס כשהיא שוכבת על הגב. הכי פשוט. הכי יעיל.

הלכתי לסלון וחזרתי עם שתי חבילות של כרטיסיות.

״ביד ימין יש 10 כרטיסיות ממוספרות עם דברים כיפיים. ביד שמאל - 10 כרטיסיות ממוספרות עם דברים כיפיים. לי.״

ראיתי איך המבט שלה הופך לסקרן ומופתע תוך רגע.

״בגלל שקיבלת 70״, המשכתי, ״את הולכת לבחור 7 כרטיסיות מהחבילה הראשונה ו-3 מהחבילה השניה. את יכולה לבחור בכל פעם מאיזו חבילה שתרצי״

סיימתי לדבר, ועכשיו רק היא נשמעה. היא לא דיברה עדיין, רק התנשמה בכבדות. בחרמנות. בסקרנות. ניסתה למשוך את החבלים שמרתקים אותה למיטה בצורה כל כך יעילה.

״אוקי״, היא התחילה להתעשת, ״אני רוצה להתחיל בחבילה הכיפית״.

״שתי החבילות כיפיות״ תיקנתי אותה וחייכתי.

״בחבילה הראשונה״ היא אמרה וחייכה חזרה. ״מספר 1״.

הפכתי את הכרטיסיה והראיתי לה מה יצא. ״נשיקות״.

עוד לפני שהיא הספיקה להפנות את המבט מהכרטיסיה אלי, הלשון שלי כבר הייתה בתוך הפה שלה. יש משהו מיוחד בלנשק מישהי קשורה. היא לא מתרכזת בשום דבר חוץ מבשפתיים ובלשון שלך. והיא יודעת לנשק טוב זאתי. אחרי כמה שניות, ירדתי לצוואר, ומשם לחזה, לבטן, נשיקה קלה במפשעה רק כדי לשמוע ממנה יבבה, והמשכתי ליריכיים ולשוקיים. היא השמיעה קולות מדליקים של עונג.

״עוד כרטיסיה״ אמרתי ברגע שהפה שלי התנתק מהגוף שלה. בלי לתת לה הרבה זמן מנוחה.

״חבילה ראשונה. מספר 10״.

הפכתי את הכרטיסיה. ״לשון״.

הפעם היא לא קיבלה נשיקה. במקום זה הלשון שלי פשוט צבעה את כל הגוף שלה. הרטיבה כל נקודה שהיא הצליחה להגיע אליה. חלקן היו קשות להשגה בזמן שהיא מתפתלת בחבלים שלה. כשהגעתי למפשעה כמובן שנתתי ליקוק ארוך ואיטי. אחד כזה שישמור אותה על דופק 200.

״חבילה ראשונה. מספר 7״ היא אמרה בלי לחכות שאשאל אותה.

״מסאז׳ פלג גוף תחתון״ אמרה הכרטיסיה. התחלתי מהשוקיים ועליתי לאט לאט. התקדמתי בקצב של סנטימטר לשניה. נתתי לה להרגיש שאין אף חלק ברגליים שלה שלא יזכה למגע שלי. היא מצידה לא הפסיקה להזיז את הרגליים כך שהידיים שלי יגיעו לנקודות שמחרמנות אותה. אני מצידי נהניתי מהמראה הכנוע והחרמן הזה שלה. נעצרתי סנטימטרים בודדים מהמפשעה. אתם יודעים, לשמור אותה עירנית.

עצרתי והסתכלתי עליה במבט שמחכה לבחירה הבאה שלה. הפעם היא לקחה את הזמן שלה. ראיתי את ההתלבטות על הפנים שלה. ידעתי מה זה אומר.

״חבילה שניה״ היא אמרה אחרי כמה שניות קשות. ״מספר 3״.

חייכתי אליה. היא החזירה לי מבט מתנשף.

״קרח״ הורתה הכרטיסיה. הראיתי לה מה כתוב, והשארתי את הכרטיסיה על החזה שלה בזמן שהלכתי למטבח. מרחוק שמעתי אותה נאבקת בחבלים.

חזרתי עם שלוש קוביות קרח. אחת לתחתונים, אחת לפטמה ימין ואחת לפטמה שמאל. מיקמתי אותן היטב ומיד אמרתי ״כרטיסיה הבאה״. היא אפילו לא הסתכלה עלי. רק רקדה ריקוד צמוד עם הקרח שבתוך הלבנים שלה.

״כרטיסיה הבאה״ חזרתי על עצמי. קיבלתי מבט של ״מה כרטיסיה, המוח שלי קופא עכשיו״ והמשך ריקוד.

״כרטיסיה הבאה״ אמרתי בתקיפות.

״החבילה הטובה!!!״ היא צרחה את הדבר הראשון שהמוח הקפוא שלה הצליח לחשוב עליו.

״שתי החבילות טובות״ תיקנתי אותה עם חיוך מעצבן.

״הראשונה! החבילה הראשונה! אני בוחרת בחבילה הראשונה. כרטיסיה מספר 1.״

״כבר בחרת את מספר 1״ חייכתי בהנאה, נהנה לראות אותה מנסה להסתגל לקרח.

״אז מספר 2 נו! מה שפנוי!״

הפכתי מיד את כרטיסיה מספר 2. ״מסאז׳ פלג גוף עליון״.

התיישבתי על המותניים שלה והידיים שלי התחילו לעשות לה נעים. בהתחלה בבטן, אחר כך מסביב לפטמות הרטובות שלה. היא לא ידעה איך להתמודד עם התחושה הזאת. מצד אחד הקור המקפיא, ומצד שני המגע הנעים והעדין הזה. עברתי לזרועות הקשורות שלה והפעלתי קצת יותר כוח. בכל זאת, היא צריכה להשתחרר קצת ;). סיימתי בצוואר. היה ניכר שהיא כבר התרגלה לטמפרטורה של הקרח, והיא הצליחה להתרכז במגע ואפילו להנות ממנו.

״כרטיסיה הבאה״ אמרתי וקמתי ממנה.

״החבילה השניה. מספר 4״ היא אמרה בתקיפות הפעם.

הפכתי את הכרטיסיה. ״מגפיים״.

נראה היה שהיא לא בטוחה מה משמעות הכרטיסיה. שלחתי ידיים למגפיים שלה. בתנועה מהירה אחת פתחתי את הרוכסן של שתי הנעליים. מיד כשהיא הצליחה להבין מה קורה, היא ניסתה להשאיר את המגפיים עליה בכל הכוח. מזל שהרגליים שלה קשורות. לא היה לה הרבה סיכוי במאבק הזה, ובמהרה המגפיים הוסרו והונחו על החזה שלה.

היא הופתעה, ונראה שגם קצת נרתעה. עם זאת, המבט הסקרן לא עזב את הפנים שלה. היא הפנתה את המבט אלי, והוא שידר שהיא לא בטוחה מה לעשות כרגע.

״את רואה ששתי החבילות טובות? תראי איזה יפים המגפיים, ואיזה יפה החזה שלך, ואיזה יפה הכל ביחד״.

המשפט הזה שלי עשה לה משהו. ראיתי איך החרמנות משתלטת עליה. ראיתי גם שהיא מופתעת מעצמה. היא הוציאה לשון והתחילה ללקק. המגפיים נחו על החזה שלה, אז כדי להגיע לכל החלקים, היא ביצעה כמה תנועות מרשימות שהיו מזכות אותה בציון גבוה בהתעמלות אומנותית. ככל שעברו השניות, ראיתי עליה שהיא משתחררת. כלומר, היא עדיין קשורה חזק. אבל היא משתחררת. היא גילתה משהו חדש והיא לא מתכוונת להתנצל על זה.

״כרטיסיה הבאה״ עצרתי אותה אחרי כמה דקות של ליקוקים.

״החבילה הראשונה. מספר 8״ היא אמרה וחזרה ללקק. חמודה ;).

״טעימות״ אמרה הכרטיסיה. שוב יצאתי מהחדר. הפעם חזרתי עם מספריים. גזרתי את התחתונים והחזייה שלה. התמקמתי בין הרגליים שלה והתחלתי לטעום אותה. מדי פעם עצרתי ועברתי לטעום את הפטמות שלה. היא הייתה עוד רטובה ממי קרח מרעננים. יאמי 😋. ״אני מרוצה גם מהטעם וגם מהטמפרטורה״ סיכמתי את סשן הטעימות.

״כרטיסיה הבאה״ אמרתי והפסקתי את הטעימות מוקדם מדי מבחינתה. ככה הנחתי לפי התנועות שהאגן שלה ביצע ברגע שהפסקתי.

״חבילה ראשונה. מספר 9״.

הראיתי לה את הכרטיסיה. ״אצבעות״. היא חייכה כאילו זכתה בלוטו. חייכתי אליה חזרה. נתתי לה ללקק את האצבע שלי ודחפתי אותה לתוכה. היה נראה שעברנו שלב. מבחינתה. אני רק מתחמם. קולות הנאה חזקים נשמעו ממנה. השכנים בטוח שומעים. בטח גם נהנים.

עצרתי. שוב מוקדם הרבה יותר מדי מבחינתה.

״נשארו לך שתי כרטיסיות לבחור. אחת מכל חבילה״.

״החבילה השניה. מספר 8״.

הפכתי את הכרטיסיה וחייכתי. ״דגדוגים״. הנשימות שלה חזרו להיות כבדות. ועוד לא נגעתי בה.

שוב התיישבתי עליה. ״תזכירי לי כמה קיבלת במבחן״

״70״.

״זה אומר שבעצם ירדו לך 30 נקודות״

היא הנהנה בחוסר שביעות רצון.

לקחתי את הטלפון והראיתי לה שאני מפעיל ספירה לאחור של 3 דקות. הפעלתי והתחלתי לדגדג. 3 דקות קסומות של ידיים שעוברות על כל הגוף שלה שכבר רטוב ממים ומנוזלים אחרים שלה. לא שכחתי אף חלק בגוף שלה. אוי, הריקוד חסר האונים הזה שאני כל כך אוהב.

הטלפון צלצל אחרי 3 דקות ממש מהירות הפעם, אם תשאלו אותי.

נתתי לה נשיקה על הלחי, וכמה שניות להירגע.

״הגענו לכרטיסים האחרונה״ אמרתי וראיתי את החיוך מתפשט על הפנים שלה.

״מספר 3״.

הצצתי בכרטיסיה. חייכתי. היא דרשה לדעת מה כתוב שם. לא גיליתי לה עדיין. פשטתי את הבוקסר שלי והתמקמתי בין הרגליים שלה. ״מה כתוב?״ היא שאלה שוב, רק כדי לוודא את מה שהיא כבר מניחה בעצמה.

״בפעם הבאה תקבלי 100, טוב?״ אמרתי תוך כדי שאני נכנס אליה.

הפניתי את הכרטיסיה לכיוונה. ״הפרס הגדול״. 

 

סטילי דן - מעולה. זה הציון על מקוריות וביצוע
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י