לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טוב שיש מקלדת לפרוק אליה

לפני שנה. 18 בנובמבר 2022 בשעה 22:31

אני מנסה לפקוח עיניים, ועדיין רואה שחור. אחרי כמה מצמוצים אני מבין שהעיניים שלי מכוסות. אני לא רואה כלום. אני מנסה להוריד את הכיסוי, אבל מגלה שמשהו מונע מיד ימין להתקרב לעבר הפנים שלי. אני מנסה עם יד שמאל, ומגלה שגם היא לא יכולה להתקרב. אני מבין, היא קשרה אותי למיטה.

אני נדרך, מוציא נשימה כבדה, ואומד את המצב. הידיים קשורות היטב לצדדים. אני מנסה להזיז את הרגליים ומגלה שגם הן פרוסות לרווחה. אני מנסה להבין האם אני עירום או שהבוקסר שהלכתי לישון איתו עוד עלי. האמת, אני לא יודע להגיד. האמת, זה קצת מחרמן אותי שאני לא יודע. אני מנסה לשחרר את הקשרים ומגלה תוך שניות בודדות שזה חסר סיכוי.

״את פה?״ אני שואל אולי את עצמי. אין תשובה. ממזרה. מנסה שוב לשחרר את הקשרים שאני בכלל לא רואה. מנסה למשוך את החבלים. אולי משהו יזוז וישתחרר. אבל היא יודעת לקשור זאתי. ״את… פה?״ אני מנסה שוב. אין תשובה. אני מבין שאין לי ברירה אלא להרפות. אני נושם עמוק ומרגיע את עצמי לאט לאט. אחרי כמה שניות אני מתחיל להרגיש את העייפות. בכל זאת, עוד מוקדם בבוקר. אני חושב… אין לי דרך לדעת.

לאט לאט אני מרגיש שאני נרדם שוב. אני מתמסר לחבלים שמרתקים אותי למיטה כרגע. העיניים לא נלחמות יותר בתוך הכיסוי.

ופתאום מכה מתחת לביצים. אני נדרך בשניה. הספקתי להירדם בכלל? אני לא בטוח. זאת הייתה היד שלה אם אני לא טועה. אולי הברך. היא פה, הממזרה. אני ער. אני שלה עכשיו. מבין את הסיטואציה ומתחיל להתנשף. ״בוקר טוב״ אני שומע תוך כדי שעוד מכה נוחתת על האזור שמתחת לביצים שלי. הפעם זאת הברך שלה. אני בטוח. אולי.

אני מתפתל. כמה שאני יכול. כמה שהחבלים מאפשרים. החבלים שהיא קשרה. כמה שהיא מאפשרת. אני מתחיל להתנשף. מנסה לשלוח את כל הגפיים לכל הכיוונים. מנסה לגעת בה. מנסה לגלות איפה היא. לא מצליח.

״בוקר טוב אמרתי״ היא חוזרת בקול תקיף תוך כדי שנותנת לי כמה מכות, הפעם עם היד שלה, בדיוק באותו אזור. אני מבין שאני עירום, למי שתהה. ״בוקר טוב. בוקר טוב! בוקר טוב!!״ אני מנסה לתקן את הטעות שלי ולגרום לה לעצור את העונש החינוכי. זה עבד, והיא מפסיקה. אני מנסה להבין איך היא קשרה אותי בלי שהתעוררתי... ״פאק, איך הצלחת…״ אני לא מספיק לסיים את השאלה, והאצבע שלה פתאום נוחתת על השפתיים. ״ששש…״ היא משתיקה אותי. לא עוברות שלוש שניות ובול גאג נדחף במהירות לפה שלי. היא לא מחכה יותר מדי ואני מרגיש את הלשון שלה על הזין שלי. אחרי כמה שניות מאוד נעימות אני מבין שהפעם זה יקרה מהר. אני מכיר אותה, היא יודעת לעשות טיזינג כשהיא רוצה. הפעם זה ישר ולעניין. אני מתמסר לחבלים, לכיסוי עיניים, לגאג, ואליה, ופשוט מרפה. אני אפילו לא מנסה להגיד משהו. אין לי בכלל מה להגיד. לא עברו יותר משתי דקות ואני כבר על סף גמירה. היא יודעת את זה, היא כבר מכירה אותי. היא משפשפת במהירות עם יד אחת ושולחת את השניה מתחת לביצים שלי. לאזור שהיא כל כך אוהבת. היא מפעילה שם לחץ מתון, שמזרז את האורגזמה. אני גומר. שלה. קשור. מסור. רפוי.

אני עדיין חסר מילים. זאת הייתה אורגזמה מרגיעה לא פחות ממהנה. והיא הייתה מהנה. היא מנגבת אותי, מוציאה את הגאג מהפה שלי, ומנשקת אותי. נשיקה ארוכה ורטובה. עם הרבה לשון. ״חוזרים לישון״ היא אומרת, ״לילה טוב״. היא נותנת לי נשיקה אחרונה בלחי, נשכבת על החזה שלי ומחבקת אותי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י