השיחה זרמה. אולי זרמה מדי. ומהר מאוד מצאתי את עצמי יושב איתה לבירה.
הבירה זרמה. אולי זרמה מדי. כל אחד שתה בערך ליטר. אני כבר הייתי בראש טוב. לא הייתה ניכרת שום השפעה עליה. מדי פעם, כשהצחקתי אותה, היא שמה עלי יד. רק לרגע. רק כדי לשמור עלי דרוך.
היא הלכה לשירותים וכשחזרה נשארה לעמוד לידי ״אתה סומך עלי?״
״אממ… כן… נראה לי… כן, סומך״ מלמלתי מבולבל. מה היא זוממת, חשבתי לעצמי.
״בוא״, היא תפסה לי את היד.
״לאן לבוא?״ שאלתי. עדיין מבולבל.
״פשוט בוא״ אמרה והתחילה למשוך אותי.
״רגע מה עם החשבון?״ התעקשתי להישאר עוד בכיסא.
״שילמתי״ היא אמרה ונישקה אותי בלחי. ״בוא״
הבנתי שאני לא מבין עם מי יש לי עסק. והבנתי שבא לי איתה עסק. קמתי והתחלתי ללכת אחריה.
״איך אתה עם מסיבות?״ שאלה אחרי שלוש דקות של הליכה מהירה.
״אוהב״ עניתי. עוד לא מבין מה היא זוממת.
״יופי כי אנחנו כבר מגיעים״.
פתאום אני חושב על זה שהיא בחרה את הפאב שבו ישבנו. אולי מסיבה מסוימת. ״כבר מגיעים?״ וידאתי ששמעתי טוב.
״הגענו״ היא אמרה והובילה אותי לתוך בניין שלא היה נראה שונה מאף בניין מגורים ברחוב. עברנו עוד איזה שתי דלתות והגענו למה שנראה כמו כניסה למועדון קטן. היה שומר/סלקטור בכניסה. ״השם הוא ריטה״, היא אמרה. הוא סימן וי ברשימות שלו. ואז הוא שלח יד לארגז שהיה על הרצפה ושלף זוג אזיקים ממתכת. ״תזכרי שאם את לא מחזירה, הפקדון הוא 500 שקל״ הוא אמר וקרץ. ״מה קרה שהעליתם? זה היה 450״ היא קרצה בחזרה.
אני עמדתי בצד, המום מהסיטואציה. ״ידיים מאחורי הגב״ היא אמרה בלי התראה מוקדמת.
״מ… מה?״ הייתי בהלם.
״חשבתי שאתה סומך עלי״.
״סומך, אבל…״ היא קטעה את המילים שיצאו מהפה שלי בנשיקה חמה ורטובה.
״אז ידיים מאחורי הגב״ היא אמרה ותפסה את הידיים שלי כמו שוטרת. מרוב הלם לא הבעתי התנגדות. קליק, קליק. האזיקים ננעלו. ״בוא״ היא תפסה אותי מהזרוע ונכנסו בדלת האחרונה לתוך המעודון.
המקום היה די חשוך, אך לא אפל או מפחיד. מקום שיש בו פרטיות יחסית גם כשהוא מלא באנשים. היא הובילה אותי לבר והתיישבנו בפינה שלו. ״מה אתה שותה?״ היא שאלה. ״ג’ין טוניק״ עניתי, ״אבל איך אני יכול...״ ״פעמיים ג’ין טוניק״ היא התעלמה ממני והזמינה מהברמן. מזל שזה הגיע עם קש. ״לחיים״ היא נקשה עם הכוס שלה בכוס שלי, שהייתה על הבר כמובן, כי אין לי איך להחזיק אותה עם ידיים אזוקות מאחורי הגב. התחלנו לשתות. אמנם כבר הייתי בראש טוב, אבל ההלם שאני נמצא בו בהחלט בלבל אותי לכמה רגעים. לא יזיק לי עוד משקה עכשיו.
אחרי כמה שלוקים, וכמה חיוכים ממנה, הרגשתי שלאט לאט אני משתחרר. כלומר, האזיקים עדיין עלי. אבל התחלתי להרגיש בהם בנוח ככל שהשיחה זרמה והיא המשיכה לחייך, ולשים עלי יד בכל פעם שהצחקתי אותה. גילית שזה מדליק פי כמה כשהיא נוגעת בי ואני לא יכול לגעת בחזרה.
״מוכן לרקוד?״ היא הפתיעה אותי בפעם ה-הפסקתי-לספור. פתאום קלטתי שלא שמתי לב מה קורה סביבנו. בכלל. סובבתי את הראש לכיוון מרכז המועדון, והבחנתי בשאר האנשים. זה היה נראה שכולם הגיעו בזוגות. ובכל זוג, אחד מבני הזוג היה אזוק כמוני. מיד שמתי לב שהאישה היא זאת שאזוקה ברוב הזוגות. ותהיתי למה אני זה שאזוק כרגע.
״אתה רוצה לענות?״ היא שאלה שוב, אחרי כמה שניות טובות שבהן הראש נדד לכיוונים אחרים. תרתי משמע. הסתובבתי חזרה לכיוונה וגיליתי שהיא התקרבה אלי ככה שהפנים שלה היו צמודות לשלי.
״לרקוד?״ נזכרתי בשאלה, ומיד סובבתי את הראש שוב כדי להבין איפה רוקדים פה. הצלחתי להבחין רק לרגע קטן ברחבה לפני שהיד שלה תפסה את הלסת שלי והחזירה אותי בכוח להתסכל עליה. ״רוצה?״ שאלה שוב. הרגשתי שאני מתחיל להתרגש ממנה. כן, גם שם למטה. אם רק היו לי ידיים לסדר את המכנסיים כרגע. ״כן״ עניתי לעניין כמעט בפעם הראשונה הערב.
״בוא״ היא תפסה את האזיקים והובילה אותי לרחבה. הלכתי בחוסר ברירה, אבל ברצון. היו שם לא מעט זוגות שרקדו, אבל הרחבה הייתה מרווחת מספיק. היו שני זוגות שמיד בלטו לעין בחושניות שבה הם רקדו כאשר האישה באזיקים. והיה זוג נשים שהיו אזוקות שתיהן ורקדו אחת עם השניה. ״אם יש גן עדן, ככה הוא נראה?״ תהיתי לעצמי.
הוא מיקמה את הידיים שלה על האגן שלי והתחילה להזיז אותי בקצב של המוזיקה. האגן שלי ציית בהכנעה. וברצון. מדי פעם היא שמה את הידיים על העורף שלי וקירבה את השפתיים שלה לשפתיים שלי, תוך כדי שאנחנו רוקדים. התחלתי להרגיש אותו מזדקר. מזל שהמועדון היה מספיק חשוך. התחלף שיר. ביונסה. מיד היא הסתובבה והצמידה את התחת שלה למפשעה שלי. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שבאמת נלחמתי בכוח להשתחרר מהאזיקים. ללא הצלחה כמובן.
—————————————————
עד פה החלק הראשון. נהניתי לכתוב אותו. נראה אם יהיו עוד חלקים ;)
