אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטבל

לפני 12 שנים. 23 באפריל 2012 בשעה 20:44

דרושות מתנדבות להעמדת כסא כזה .




לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 23:46

הוא בא אל חיי במקרה, אחד שזקוק היה ליד מלטפת.
הושטתי לו אותה והוא, בחשש קל בהתחלה, נתן את האמון וקיבל.
הוא בחר את מקומו והביע את רצונו בצורה עיקשת וחביבה כאחד.
שנינו גדלנו עם השנים, כל אחד בקצב שלו, ויחד בנינו את התקשורת.
המון תהפוכות, הרבה שינויים, מעברים ואנשים שנכנסו ויצאו מחיינו,
אבל יחד תמיד נשארנו- בטוב וביותר טוב.
כל רגע במחיצתו היה מלא עונג, מלא חוויות קטנות,
בתי הקפה שישבנו בהם יחד,
המסעדות שהגניבו אותו פנימה- והוא היה יושב בשקט לא צפוי ונהנה.
הביקורים בסנטר והנקמה הקטנה בחנות ההיא,
הטיולים בטיילת, השקיעות על חוף הים והטבילה הבלתי נמנעת.
מעשי המשובה ההרסניים שעציצים ונעליים סבלו מהם קשות,
"פילוח" של חלה מהמכולת השכונתית, או בורקס מהצלחת,
קבלת מטעמים במירמה מהחבורה שעושים מנגל בפארק,
נסיעות הזויות על הטוסטוס,
טיולים במכונית ברחבי הארץ,
שירים קטנים ומטופשים,
חיקוי של קולות שהיה משמיע לו יכול היה לדבר,
משחקים שפעם היו בהשתוללות וריצה, הפכו למשחקים יותר איטיים ולבסוף רק להבעת רצון למשחק,
הסקרנות שלו, הרצון שלו לנסות לטעום מכל דבר בו נגעתי,
החיבה שלו לירקות,ליבת התפוח שתמיד נשמרה עבורו,
הנכונות המדהימה שלו לקבל דברים לא נעימים באהבה- החלפת תחבושת, תספורת, טיפול, גריבת גרביים וכל מני "התעללויות" מצד ילדים.
תמיד הוא היה שם, אפילו אם ברקע בשקט (רגעים נדירים אמנם) נכון לתת חיבה.
בשנים האחרונות הקצב הואט, הזיקנה קפצה עליו אבל את האהבה ללא תנאי הוא נתן תמיד.
למרות שנראה כנוע הוא היה חזק, נלחם, מתאושש באורח פלא .
אבל בסוף הטבע הכריע.
הוא נלחם עד השניה האחרונה לתת עוד טיפונת של אהבה.
אין מילים לתאר את האהבה אליו, אין מספיק דמעות לבכות על לכתו.
-------------------------------------------------------------------------------
כלב כמוך בא פעם בחיים
חרטת בי סימנים שלא ימחו ואני שמח עליהם.
-------------------------------------------------------------------------------


לפני 12 שנים. 23 בינואר 2012 בשעה 21:27

זה קורם עור וגידים,
זה צומח ומתפתח,
זה מקבל צורה אט אט,
ואוטוטו זה מתממש.

שווה לחכות.





( המשך יבוא)

לפני 12 שנים. 27 בנובמבר 2011 בשעה 7:18

לפני 12 שנים. 24 בנובמבר 2011 בשעה 19:01

נתפס לי הגב
( וזה עוד היה תוך כדי ריקוד דבילי )
מביך.

נ.ב.
מושבת לכמה ימים הקרובים, אז סליחה מאלו שתכננו להתראות

לפני 13 שנים. 23 בנובמבר 2011 בשעה 23:20




בייבי שרימפס, על מצע פסטה ברוטב עשיר של חציל, עגבניות, זיתים שחורים ועשבי תיבול
מרכיבים:
לשרימפס:
שמן זית לטיגון
1/2 חבילה בייבי שרימפס (כ 250 גר')מקולפים מבושלים (מטיב טעם או מניה)
4 שיני שום פרוסות דק
חצי פלפל חריף אדום קצוץ דק
פלפל לבן טחון
אפשר כף מיץ לימון
1/2 כוס יין לבן
הרוטב:
שמן זית לטיגון
4 עגבניות גדולות חתוכות לקוביות
1 חציל בינוני, חתוך לקוביות גדולות ומטוגן קלות בשמן זית
חופן זיתים שחורים בלי גרעינים חתוכים לפרוסות
4 שיני שום פרוסות דק
מלח לפי הטעם
כמה עלי בזיליקום
פטרוזיליה קצוצה
לפסטה:
1.5 ליטר מים
250 גר' פסטה (השתמשתי בפסטה בטעם דלעת)
כפית מלח
אופן הכנה:
לשרימפס:
מחממים במחבת שמן זית (עם קצת שמן רגיל – שלא ישרף), מוסיפים את הפלפלון הקצוץ והשום ( להיזהר לא לשרוף את השום!),
כשמתחיל להיות שקוף להוסיף את השרימפס ולהקפיץ , כשנהיים ורודים יותר להוסיף את היין , לאדות דקה או שתיים ולהעביר לקערית ולכסות.
הרוטב:
מחממים במחבת שמן זית (עם קצת שמן רגיל – שלא ישרף).
מוסיפים עגבניות, חצילים וזיתים ומטגנים קלות.
מוסיפים שום וממשיכים לטגן.
ממליחים ומוסיפים לרוטב את הבזיליקום.
הפסטה:
מרתיחים מים עם מלח ומכניסים את הפסטה לסיר.מבשלים אל דנטה
.
הרכבת המנה:
מוסיפים את הפסטה לרוטב ומערבבים. מניחים את השרימפס מעל ומעבירים לצלחות .
מקשטים בירק קצוץ דק ( פטרוזיליה/עירית/כוסברה..)
בתאבון :)

לפני 13 שנים. 6 בפברואר 2011 בשעה 23:16

איש יקר, בעל, אב, סב
איש עם המון ידע וחכמת חיים ,
אמן בתחומו,
האיש שטבע בי חותמו בלי לדעת ,
האיש שאת דמותו אני נושא בתוי,
איש שהשאיר רושם בכל מי שפגש,
איש בעל יושר ויושרה,
איש שהותיר אחריו ילדים נכדים ונינים, חברים מכרים ואוהבים.

האיש הזה הלך היום לעולמו.

סבא- אני זוכר אותך ומוקיר אותך בכל יום ובכל מעשה שעושה ,
סבא- אוהב אותך.

יהי זכרך ברוך.





* בלי תגובות בבקשה .

לפני 13 שנים. 22 בינואר 2011 בשעה 14:19

לעשות עסקים עם חברים,
עלול לפגוע להם בזכרון .




לפני 13 שנים. 9 בינואר 2011 בשעה 22:19

למה דונלד דק הולך בלי מכנסיים - ורק כשיוצא מהמקלחת שם מגבת ?

* נזכרתי בנושא מאיזה מייל שקיבלתי לפני מליון שנה
** אני בטוח שיש כזה על עוד דמויות מצוירות.

לפני 13 שנים. 8 בינואר 2011 בשעה 19:07

איך זה שדבק לא נדבק למיכל שלו ?