|
|
|
אני בתוך קונכיית השמיכה שלי
הראש בוער מכאבים, הגב, היד
הרעד ברגלים.
אני לא אוהבת חורף
להתלבש במלא בגדים
ולהיות חולה
אני עייפה מדי
אני רוצה שיפנקו אותי
במשהו טעים
כזה שיגרום לי לצאת החוצה מתוך הקונכייה
מכירים את זה שאתה יכול להתגעגע לדבר ולא רק לאדם או לחפץ או לבעל חיים?
אני מתגעגעת למגע ולסקס ואני יודעת שבגלל הווסת ההורמונים מציפים אבל
אני רעבה לזה. למגע, לאינטימיות ולסקס חזק ואוהב ונעים וכיף.
ומצד שני לא בא לי עוד סקס חסר חשיבות, להיות עוד אחת מ..
לא לקבל אהבה ולא להחזיר אהבה.
ואני גם בתוך מערבלות של בריחה להאנטי מצויר
ולקרוא פאנפיקשן אירוטיים על הדמויות הללו
ולראות אותם שוכבים בסימס ולהיות עצובה
מעצמי. אני יפה, אני מושכת, אינטלגנטית
אבל עמוק בפנים הנפש שלי כל כך פצועה
והיא לא מסוגלת לשחרר לא משנה כמה כדורים
דוחפים לי וכמה אני באמת מנסה להילחם בזה
הדיכאון והדמעות לא מוכנים להיפרד ממני
וקשה לי. אני מתגעגעת למשהו שאף פעם לא היה לי באמת
אף פעם לא עשיתי אהבה. רק סקס.
חשבתי למחול לעצמי ביום כיפור
אבל הבנתי שמחשבות ופנטזיות על זוגיות
ומגע הם לא דבר רע אלה דבר טוב
שאני רוצה וזקוקה לו. אני רוצה להתחתן
ולהביא ילדים מתישהו ולהקים בית נחמד
האם זה דבר רע לפנטז על סקס עם הבעל
שאמור להיות לי?
התקופה האחרונה כואבת במיוחד
אולי בעיקר כי יש כל כך הרבה דברים לא פתורים
שאני לא מצליחה לפתור ואני בלחצים תמידיים.
אבל אני לא רוצה לצאת זולה
לא רוצה למכור את עצמי או לעשות דברים שיפגעו בי
הגבול הזה כל כך דק בין להרוויח כסף בקלות לבין
לפגוע בנפש ותמורת מה?
בנינו פריצות נהייתה כל כך קלה להשגה בחינם
שאני לא מבינה למה האונליפאנס הזה עדין מתקיים.
כמעט עברה שנה מהתאונה ובכיתי כל כך הרבה
בכיפור רק שאמחל לעצמי כדי שאוכל להבריא
למרות שהמחלה הזו לא תעזוב אותי כנראה
לעולם. כנראה הטראומה כל כך עמוקה למרות
שהתגברתי עליה שהיא גורמת לגוף שלי לרצות
לדפוק את כולו בקיר ולא רק את הראש.
הם כמו טיל מתימן
או שהם מתפרקים בדרך או שהם נעלמים כלא היו
דיווח:
מצרים, טורקיה, איראן, עומאן, לבנון, ירדן, קטאר, סוריה, עיראק, סעודיה, האמירויות, כווית, בחריין ועיראק נערכות להקמת ברית צבאית משותפת שתגיב על כל פעולה ישראלית באחת ממדינות הברית.
רק אמת בטלגרם
זה אומר שהמשיח בדרך על החמור?
אבא רחם עלינו
מרגיש כמו פרודיה של אווטאר כשף האוויר האחרון
הם יעני אומת האש?
מוזר שאני נמשכת לסיפורים אירוטיים שמבוססים על דמויות מצוירות?
אפילו צפיתי בסרטונים
ושקראתי ספרות אירוטית כזו אמתית שנמכרת בחנויות ספרים
לא הרגשתי כלום, שום דבר חוץ מגיבוב של שטויות וטמטום.
אבל לקרוא על timeboomb ואפילו לראות תמונות אירוטיות מעלה לי את הדופק
והרצון לגעת.
אולי אני באמת מוזרה?
הייתי רוצה להרגיש טוב עם עצמי
להרגיש טוב ולחזור ולנסות לצאת שוב לדייטים
לא להרגיש כאב
לא להרגיש עצבות
להיות שמחה
להיות מושכת
קשה כשכואב ואין פיתרון אבל קשה
עוד יותר שאף אחד לא מבין אותך.
אני מרגישה שהחוליות בעמוד שדרה
עומדות להישבר אחת אחת
אלו באמת החיים שלי מעכשיו?
כואב לי לשכב במיטה
ובא לי לנסר את הרגל שלי מהמקום
בבקשה אלוקים
בבקשה שזה יפסק.
ממש השטן מנווט את החיים שלי כרגע
משחרר להתמודד מול מי שפגע בך,
גם אם זה לא איזה הטרדה מינית כולשהי.
שחררתי את זה וסגרתי את המעגל וזה מרגיש טוב ונכון
עכשיו לא משנה מה תהיה התוצאה אני יכולה
להתקדם האלה כי אמרתי לו הרסת לי את החיים
