בסוף הכול יסתדר

אני לא רק סקס 

או כתיבה ״מחרמנת״

או כינוי מושך שאמור למשוך

לפעמים אני באמת ילדה קטנה

כזו שמנסה לרצות את כולם וזה

לא מצליח לה.

כזו שמנסה לקרוע את עצמה וגם זה לא מספיק

לכולם ובסוף קל לקרוא לה טיפשה ואכזבה.

אני באמת אכזבה?

אני באמת לא מוצלחת למרות שיש לי קריירה טובה

תואר ראשון, עצמאית, רכב, חברים ( לא הרבה אבל עדין )

רק כי אין לי זוגיות?

האם זוגיות נהיית מדד להצלחה?

אני עייפה

והכסף שיש לי שוחק

ואין לי כוח לכלום 

ועכשיו להיות לבד בחג 

רחוק מאותם אנשים שנקראים משפחה.

החלטתי כבר איזה תפריט אני יכין לעצמי כדי שלפחות 

יהיה לי אוכל ביתי וחם. עכשיו רק צריך לעשות כמה 

השלמות כדי שיהיה מספיק מהכול וזהו לפחות ארוחת חג 

נחמדה.