שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרבה בדמיון, מעט בחיים

זה מה שנשאר: סצנות
לפני שנתיים. 16 במרץ 2022 בשעה 13:57

את שוכבת על הגב, עינייך עצומות, ידייך מעל ראשך. ביקשתי ממך להשאר ככה, ושאלתי אם צריך לקשור לך את הידיים. ענית שלא, והבטחת שלא תזיזי אותן.

אני כורע לצדך, מעט נרגש להתבונן בגופך העירום, לדעת שיש לי הרבה זמן איתו, כשרק אני מחליט מה לעשות, וכשהמטרה היחידה שלי היא שתהני כמה שיותר.

אני מעביר אצבע אחת, קלילה, מרקתך, דרך שפתייך, מורד צווארך, כתפך, משרטט עיגול סביב פיטמה, ואז סביב השניה, את מצטמררת ומבחין בהן מתקשות, ממשיך במורד הבטן שלך, עובר לירכך, יורד לברכך, ועד לאצבעות רגלייך. ממתין מעט, ואז עושה את המסלול ההפוך, עד לשפתייך, הפעם אצבעי חודרת אל פיך, ואת מנשקת ומוצצת אותה מעט.

אני נותן לך לחכות מעט, ואז מתכופף ומקיף פיטמה בשפתיי. באותו הזמן שולח יד אל בין רגלייך, שעוברת על שפתייך לאט, מרגישות את רטיבותך, כשאת מפשקת עוד את רגלייך, ונאנחת בתאווה.

אני ממשיך למצוץ את הפיטמה, בזמן שאצבעתיי מעסות אותך, תחילה בעדינות, ובאיטיות, מחפשות ומוצאות את הנקודה הנכונה, והקצב הנכון, המתאים לתגובותייך.

מתנתק מפיטמתך, ומתמקם היטב, כדי להמשיך לעסות את הנקודה הזו, אבל גם כדי להחדיר באיטיות אצבע אחת לתוכך. היא למעשה מחליקה לתוכך, כי את כבר רטובה לגמרי, אך בכל זאת אני מכניס אותה לאט, עד שהיא מגיעה הכי עמוק שאני יכול, ואת מרגישה אותה שם, נאנחת, ומתמכרת לאצבעותיי.

לאט לאט אני מעסה מהר יותר, ולאט לאט האצבע מתחילה להכנס ולצאת מגופך, עד שהיא נותרת בתוכך, לוחצת ומשחקת באזור הזה בתוכך שמעצים את כל התחושות שלך. אני מרגיש אותך מתכווצת כבר, ומבין שהשיא מתקרב.

הדקות הארוכות שחולפות כאשר אצבעותיי בתוכך, ואת מגיעה לשיא, ועוד אחד, ועוד אחד, כאשר ביניהם אני משאיר את אצבעי בתוכך, בשלב מסויים מוסיף עוד אצבע, מחכה ומקשיב שתרגעי מהגל המענג שעוטף אותך, ושוב מתחיל, בעדינות, להתקדם לגל הבא.

אלה רגעים קסומים, בהם את מתמסרת למגע שלי באופן טוטאלי, בהם אני אחראי לכל עונג ותחושה שאת חווה, ובהם אני נהנה כמעט כמוך מהחוויה.

אחרי גל נוסף של עונג, כבר הפסקנו לספור, את פוקחת את עינייך, מביטה בי במבט רעב, ואני מבין את כמיהתך, ומתכופף אלייך לנשיקה ארוכה ארוכה, לעיתים איטית וחוקרת, לעיתים חושנית ובוערת, וכל הזמן הזה, אצבעותיי עדיין בתוכך, נעות בעצלתיים.

אנחנו מנתקים שפתיים, ואני מבחין במאבק שלך עם עצמך לא להשתמש בידייך, אבל הבטחת, ואת נותרת נאמנה להבטחה. אני מנשק את גופך הנפלא, לאט לאט, יורד לאט במורד, עד שמנשק ממש מעל אצבעותיי, ואת נרעדת.

אני עובר אל בין רגלייך, פי מקיף את שפתייך, ואצבעותיי בתוכך, והנה אנחנו במסע אל עוד גל. ועוד אחריו.

איזה כיף שהתמסרת כך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י