שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרבה בדמיון, מעט בחיים

זה מה שנשאר: סצנות
לפני שנתיים. 13 באפריל 2022 בשעה 12:15

את יושבת חסרת מנוחה על כסא המנהלים, צמוד לשולחן העבודה שלך. הציפיה משגעת, מגרה, מחרמנת, אבל גם העובדה שאת ללא תחתונים ובשמלה מוסיפה לא מעט - גם אם שכחת לרגע שמתישהו תקבלי משימה להיום (אין סיכוי), כל תנועה כמעט גורמת לך להרגיש את העור שרגיל להיות מכוסה, מתחכך בבד שמלתך, ורק מגרה יותר.

קשה לך להתרכז בשיחות עם העובדים שאתך, מזל שהיום אין הרבה פגישות, מה שמשאיר זמן לדמיון לרוץ. למה ביקש שתביאי עוד שתי חזיות בתיק? מה הוא מתכנן לך?

ואז, הודעה ממנו. ׳לשירותים. תורידי הכל ותשארי בחזיה.׳. את מחסירה פעימה. מעיזה ולא מעיזה, ואז קמה, בטוחה שכולם יכולים לראות בדיוק מה את עושה, וצועדת לשירותי הנשים.

התא המרווח פנוי ואת נכנסת. להתפשט לא יקח הרבה זמן, את מושכת את שמלתך מעלייך, את החולצה שתחתיה, וזהו, נותרת בחזיה. שולחת לו תמונה, מקווה שיהיה גאה בך.

׳ילדה טובה׳ הוא עונה, ותחושה מאושרת כזו מתגנבת ללבך. לפעמים את לא מבינה איך זה שזה משפיע עלייך ככה, אבל לרוב לא אכפת לך, כי את פשוט נהנית מזה. ׳אני רוצה לבחור באיזו חזיה לשחק אתך. שלחי לי תמונה שלך בכל אחת׳.

את מופתעת אבל מצייתת. חולצת חזיה, לובשת שניה, מצלמת, ואז שלישית. הוא קיבל את התמונות, אבל משתהה בתשובתו. את עומדת שם, עירומה למחצה, בתא השירותים, בעבודה, רטובה ובוערת, ולא מאמינה שזה קורה.

׳את השחורה.׳ הוא פוסק. ׳אחרי שתשימי אותה, שבי על האסלה, תעצמי עיניים ותדמייני שאת מוצצת לי, ותאונני. תגיעי ממש קרוב, ותעצרי. תבקשי ממני׳.
את מתיישבת מיד, מדמיינת אותו בידייך, בפיך, וזה מביא אותך מהר מאד להתקרב לשיא, שמחכה כבר מהבוקר.

את כותבת לו, מבקשת לגמור, כמו שהוא אוהב. וגם את למעשה. ׳קודם תסמני את עצמך, השדיים שלך, ואז אני מרשה לך לגמור, אבל אני רוצה סרטון שלך, גם את השדיים שלי, וגם את האצבעות שלך בפריים׳.

את בוהה במסך. איזו יהירות, איזו נחרצות. מה הוא חושב לעצמו, שאצלם את עצמי ככה? ואחרי רגע, היד נשלחת לתיק ומוציאה את העט שמסמנת את שמו על ידייך, והתשוקה והחרמנות שמבעבעים בך, שגורמים לרגלים לרעוד קצת אפילו - מיישרים את היד עם המצלמה, בזמן שאצבעות היד השניה שלך כבר בתוכך.

את נושכת את השפתיים בשיא הארוך שכמעט ומטביע אותך. תחושות העונג מתערבבות עם תחושת הסיפוק שלך מהעובדה שאת מרצה אותו, שהוא יהיה גאה בך. את נרגעת מעט, מהססת רק לרגע, ושולחת את הסרטון.

את מתלבשת, חוזרת סמוקה לשולחנך, מקווה שאף אחד לא שם לב. את יושבת ומסדירה את הנשימה. הוא יתן לך לחכות עכשיו, זה ברור.

שוב הוא מפתיע כעבור כמה דקות. ׳גאה בך. את סקסית כל כך. גמרתי אתך׳. את מחייכת בלי שליטה. האם תצליחי לעבוד קצת עכשיו?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י