לפני חודשיים. יום שני, 12 בינואר 2026 בשעה 12:09
לפעמים אנחנו עושים בחירות גרועות.
אבל דווקא הבחירות הגרועות האלה מאפסות אותנו.
כן, רציתי להיות לבד , בשקט.
אבל השקט הזה…
הוא לא עדין.
הוא בוחן.
הוא מפשיט.
רועש מידי
הכל הרגיש מפוזר
שהכל לא נכון.
ואז השאלות מתחילות להופיע:
האם בחרתי נכון?
האם זה מה שאני באמת רוצה?
ומה חסר לי עכשיו שאני לבד?
התשובה הייתה ברורה מידי-
אותך.
את היד שלך שמובילה.
שמפשיטה את נשמתי.
ששמה אותי במקום.
שנותנת כיוון שאני מתפזרת.
בלי היד הזו
אין שקט.
יש רעש.
יש בלבול.
הבנתי שאני לא מחפשת חופש.
אני מחפשת החזקה.
להיות מובלת.
וברגע שהבנתי את זה,
לא נשארה שאלה.
חזרתי.
והשקט עכשיו
סוף סוף
נכון.
דום שלי 🩷