לפעמים יש לי חשק עז להטריף אותו
לגרום לו לקנא, לכעוס
באותו רגע זה עושה לי טוב
אבל התוצאה ידועה
אני על הרצפה בתנוחה שהוא אוהב.
ממתינה לו.
הוא נכנס וסוגר את הדלת
אני מנסה לנשום. אבל חצי מחייכת.
" למה את מנסה להכעיס אותי?"
הוא אומר ומלטף את שערי,
"את הרי יודעת שזה לא ילך לך כלבונת "
היד שלו מחליקה על כל גופי
אני יודעת שהוא אוהב לגעת בי
להרגיש את העור החלק שלי.
"איזו כלבה את " הוא אומר ומנשק את שפתיי,
" כל מי שיסתכל עליך לא יבין איך אפשר להצליף בך או להכאיב לך עד שאת פותחת את הפה ומתחצפת , שטן בדמות מלאך."
הוא קם והולך לבחור את הכלי שילמד אותי לקח.
" עכשיו זה פשוט, נתתי לך לשנן משפט. אחרי כל הצלפה את אומרת מילה מתוך המשפט. טעית? מתחילים מההתחלה. מובן כלבונת?"
הוא מנחה אותי להיות בתנוחה שהוא רוצה ואני משננת שוב ושוב את המשפט בראשי כדי לא לטעות .
הצלפה ראשונה
"אני"
הצלפה שנייה
"צריכה"
הצלפה שלישית
"ללמוד"
הצלפה רביעית
"לעשות"
הוא ממשיך בקצב, בלי לעצור
ולי אסור להתבלבל
"כל"
"מה"
"שאדוני"
"אוהב"
"גם "
"בלי"
כבר כואב , שורף ואני נושמת עמוק
מתרכזת רק במילים
"דרישה"
"שלו"
הוא זורק את החגורה ובא לחבק אותי מאחור ,
"מה את אומרת? המסר עבר כלבונת? " צובט לי חזק את הפטמות
"כן , כן, כן , המסר עבר" הוא מסובב לי הפטמות חזק.
לפעמים בא לי לעצבן אותו כלכך
כדי שאחרי זה נשכב מזיעים זו לצד זה
כי רק אני, כמו שרק אני יודעת -
אוכל לפצות אותך.
❤️