לפני 4 שבועות. 25 באוקטובר 2024 בשעה 17:47
ערב שישי, ואני מתמכר לרגעים של שקט. אור השמש המפציע על פני, מחליף את חום היום ברכות הלילה,
ואני מתמקד בקולות העיר שמתחילים להיכנס לתודעה שלי. הצלילים הרכים של העיר,
כמו גלים המגיעים מהים, משמשים לי כרקע לשטף המחשבות שממלא את ראשי.
אני מרגיש עייפות מצטברת, לא רק מהיום הארוך, אלא גם מהעומס הרגשי שצברתי. כל החוויות, השיחות, והמפגשים עם אנשים שונים במהלך
השבוע שואבים ממני כוח. זה כמו לנשום את האוויר הטרי של אחר הצהריים, ולהרגיש את כל השכבות שהצטברו על הלב מתקלפות אחת אחרי השנייה.
אז אני נשען לאחור, מרגיש את העייפות משתלטת עליי, ובכל זאת, מרגיש שאני חי.
אני מזמין אתכם לשתף את החוויות שלכם, את רגעי העונג והעייפות שלכם. מה אתם מרגישים בערב שישי, כשעולם שלם של אפשרויות מחכה לכם?