הקניון היה שקט יחסית לאמצע השבוע, רק קולות עמומים של צעדים ומוזיקת מעליות מילאו את החלל. עמדתי ליד מעקה הקומה השנייה, מביט בה מלמעלה. היא עמדה שם למטה, ליד חנות הבגדים, שקית קניות קטנה ביד אחת, שמלה קצרה שחורה נצמדת לגופה. ידעתי שהיא מרגישה אותי, גם בלי להרים את המבט. שלחתי לה הודעה קצרה: "תעלי. עכשיו." ראיתי אותה מוציאה את הטלפון, קוראת, וגיחוך קל עלה לי על השפתיים כשראיתי את הראש שלה מסתובב, מחפש אותי.
כשהגיעה לקומה שלי, תפסתי לה את היד בלי מילים, מושך אותה אחריי. היא צחקה קצת, קול נמוך ומתגרה, אבל לא התנגדה. "לאן אתה לוקח אותי?" היא שאלה, ואני רק לחצתי לה את היד חזק יותר, מוביל אותה דרך המסדרונות עד שהגענו לדלת חירום צדדית. פתחתי אותה, דחפתי אותה פנימה בעדינות אבל בנחישות, ונכנסתי אחריה. המדרגות היו קרות, אפורות, והריח של בטון עמד באוויר. סגרתי את הדלת מאחורינו.
"תורידי את התחתונים," אמרתי לה, קולי יציב, בלי להשאיר מקום לדיון. היא הסתכלה עליי, עיניה נוצצות בהתרגשות מעורבת בציפייה, ואז התכופפה לאט, מרימה את השמלה מעט כדי לשחרר את התחרה השחורה. נתתי לה לעשות את זה בעצמה, נהנה מהמראה של הידיים שלה רועדות קלות. כשהושיטה לי אותם, לקחתי אותם ממנה ותחבתי אותם לכיס האחורי של הג'ינס שלי. "טוב מאוד," אמרתי, מתקרב אליה עד שהיא נאלצה להישען על הקיר.
הרמתי לה את השמלה, חושף את הירכיים החלקות שלה, והנחתי יד אחת עליה, ממש מתחת לבטן. היא נשמה עמוק, ואני הרגשתי את החום שלה כבר עולה. "תפתחי את הרגליים," לחשתי לה, והיא צייתה, מפסקת אותם מעט. החלקתי את האצבעות שלי לאט, מרגיש את הרטיבות שלה נדבקת לי לעור, והיא השמיעה אנחה קטנה, ראשה נשמט לאחור. "שקט," אמרתי, והיא נשכה את השפה שלה, מנסה לעצור את הקולות. התחלתי לזוז, אצבעותיי חודרות ומשחקות, והרגשתי איך הגוף שלה נרעד תחת המגע שלי. היא התפתלה, ידיה נאחזות בקיר, ואני הגברתי את הקצב, נהנה מהדרך שבה היא נמסה מולי.
"את רוצה יותר?" שאלתי, קולי נמוך ומאיים, והיא הנהנה במהירות, עיניה עצומות. "תגידי את זה." היא פקחה את העיניים, נושמת בכבדות, ולחשה, "כן, בבקשה." חייכתי לעצמי, מושך את היד שלי ממנה ומסובב אותה במהירות כך שתפנה אל הקיר. הרמתי לה את השמלה עד המותניים, חושף את הישבן שלה, ופתחתי את החגורה שלי. היא ניסתה להסתכל לאחור, אבל לחצתי לה על הגב, משאיר אותה במקום. "תישארי ככה," אמרתי, והיא נרעדה שוב, ממתינה.
בחניון, כמה דקות אחר כך, היא כבר ישבה במושב הנוסע של האוטו שלי, רגליה עדיין רועדות. חניתי בפינה חשוכה, רחוק מהכניסה, ושחררתי את החגורה שלי שוב. "תבואי," אמרתי, מושך אותה אליי עד שהתיישבה לי על הברכיים, פניה אליי. השמלה שלה הייתה מופשלת, והרגשתי את החום שלה נלחץ אליי כששחררתי את הזין שלי מהמכנסיים. היא גנחה כשהחלקתי אותו לתוכה, לאט בהתחלה, נותן לה להרגיש כל סנטימטר. "תזוזי," פקדתי, והיא התחילה לרכוב עליי, ידיה נאחזות בכתפיים שלי, קולות קטנים בוקעים לה מהגרון.
החזקתי לה במותניים, מכוון אותה, דוחף את עצמי עמוק יותר, והרגשתי איך היא נרעדת, גופה מתכווץ סביבי. "תגמרי בשבילי," אמרתי, והיא לא יכלה לעצור את זה... הגניחות שלה התגברו, והיא התפרקה עליי, ראשה נשמט על החזה שלי. המשכתי לזוז, נהנה מהחום הרטוב שלה, עד שגם אני שחררתי, מושך אותה אליי חזק כשגמרתי בתוכה.
נשארנו ככה כמה שניות, נשימות כבדות ממלאות את האוטו. היא הרימה את הראש, עיניה מבריקות, ואני חייכתי אליה, מלטף לה את הלחי. "קניות מוצלחות," אמרתי, והיא צחקה, עדיין מתנשפת.
התנעתי את הרכב...