יום שני בצהריים. השבוע כבר שואב אותך פנימה לחלוטין ואת קוראת את השורות האלה בהיסח הדעת תוך כדי מטלות אחרות.
תעצרי.
אל תקראי את המילה הבאה לפני שאת עושה בדיוק את מה שאני מבקש.
תשחררי את הלסת שלך שקפוצה עכשיו ממתח.
תורידי את הכתפיים.
תנתקי את הגב מהמשענת של הכיסא ותזדקפי.
קחי שאיפה אחת איטית פנימה ותוציאי את האוויר עד הסוף.
עכשיו תצמידי את הירכיים שלך חזק אחת לשנייה. תנעלי אותן ותישארי ככה.
תראי איזה יופי.
את נמצאת עכשיו בחדר שלך אולי אפילו מוקפת באנשים וברעש אבל המילים הדיגיטליות שלי פשוט עקפו את כל חומות ההגנה שלך.
אף אחד מסביבך לא יודע שאת הרגע צייתת באופן מוחלט להוראה של גבר שאת אפילו לא רואה. זה הכוח האמיתי והעמוק ביותר של שליטה. היא לא צריכה מגע פיזי כדי לחדור לך מתחת לעור. היא רק צריכה את תשומת הלב שלך.
תשארי עם הרגליים צמודות.
ותשימי לב למה שקורה לך עכשיו שם למטה. את מרגישה את תחושת הכובד שיורדת פתאום לבטן התחתונה? את החום שמצטבר בדיוק בנקודת החיכוך בין הירכיים שלך?
הדם שלך מגיב למילים שלי. הרטיבות שמתחילה להיווצר שם עכשיו חלקה וסמיכה מסגירה את האמת. את צמאה לזה. את רעבה למישהו שישתיק את כל הרעש החיצוני וינהל אותך מבפנים.
רוב האנשים כאן באתר רואים בהודעות רק חדר המתנה למפגש אמיתי בחוץ או לוגיסטיקה של היכרויות.
אבל זה ממש לא מה שאני מחפש.
אין לי שום עניין בדייטים או בפגישות פיזיות כרגע. העניין שלי הוא נטו משחק המוחות. הטיזינג האכזרי שמתרחש כולו דרך מסכים.
אני רוצה לדעת עד כמה אני יכול להטריף אותך לשלוט בנשימה שלך ולגרום לגוף שלך להתקפל מעונג רק בעזרת מקלדת כשבינינו מפרידים קילומטרים.
אני משאיר אותך היום בדיוק ככה.
דרוכה נושמת בכבדות עם חום מציק שמחפש שחרור ללא הצלחה.
את יכולה לנסות להתעלם מזה לחזור לשגרה ולקוות שהתחושה הזו תעבור.
אבל....