לפני 17 שנים. 5 באוקטובר 2007 בשעה 8:55
עכשיו סוגשל זמר נוגה.
בלי המילים, רק הכותרת.
מן "מלנכוליה אהובתי".
ככה זה עכשיו,
עכשיו זה ככה.
* * * * *
אתמול קבלתי ברוז מגומי.
ורוד עם מקור צהוב, מצפצף.
אני אוהבת אותו.
יש לו ניחוח של מקום רחוק, ברלינאי כזה.
ברוז יקה.
* * * * *
בלילה התקלחתי.
רק מהבטן ומטה.
את בית השחי השמאלי,
לא בא לי לרחוץ.
גם שם יש ניחוח, אבל קרוב כזה,
של אהבה.
* * * * *
כשאתה קם בבוקר
אתה נראה עקום 😄
הכי הכי ביתי בעולם - לראותותך ככה.
בדרך כלל אתם אומרים,
שצריך להסתפר כי השערות קפוצות לכל הכיוונים.
אם לא היית צריך להופיע בציבור,
הייתי מעדיפה שלא תסתפר בכלל.
ככה בדיוק.
* * * * *
תקציר:
אני אוהבת. אותך ואותך.
ומתגעגעת אליר, אהובתי (כן, סוגשל משבר כתיבה. מקוה שעכשיו זה נפרץ)