קוגיטו ארגו סום

מקרא
הבת הגדולה שלי נבחנת בבגרות חורף בתנ"ך.
בדיוק על זה אמרו "יאמי" 😃
(רק חבל נורא שהיא לא חולקת איתי את ההשקפה הזו...)
אזאני יושבת איתה ועם כמה מחברותיה...
תענוג.

ישעיה פרק יא:
"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".

מתי ?
באחרית הימים.


ספרות
בזמני הפנוי (כן יש חיה נדירה כזאת), קוראת עכשיו את "זרעים של חיבה" מעט שרה ווטרס.
מהעטיפה האחורית:
העלמה מרגרט פריור מגיעה לכלא מילבנק הידוע לשמצה כדי להפוך לאשת סודן של נשות הכלא. כעלמה מארחת חברה לאסירות הכלא, היא מתוודעת לסלינה דוז, ספיריטואליסטית הכלואה באשמת מעורבותה במותה של גבירה.
מלבו הקודר של כלא ויקטוריאני במאה ה-19, במקום הכי פחות צפוי בעולם, עולה וצומח סיפור אהבה כביר, המתעלה מעל למגבלות העולם הזה ומוראות הקיום הגשמי.

עמוד 135-136:
"חששתי שאם אפנה לאחור, אראה אותה פתאום עומדת בפתח החדר ומביטה בי. תוך כדי כך ב א מ ת פניתי לאחור והצצתי בפתח החדר, ו א כ ן עמדה שם אישה והביטה בי ! ראיתי אותה ולבי החסיר פעימה - אבל היתה זו רק רות, המשרתת של גברת ברינק."
* ההדגשות במקור, כ מ ו ב ן.

אכזריות ? ציניות ? סרקזם ? אהבה ?
ענין של השקפה. מה שבטוח - אני לא מוכנה יותר לשאת באשמה.


גאוגרפיה
מסתבר שהאטלס שיכול לתאר באמת "מרחק", עדין לא נכתב.
אבל יש כלי. קוראים לזה "קנה מידה". בחיי.