קוגיטו ארגו סום

פרולוג

אני הייתי בתחילת נסיקה אל משהו שנראה מבטיח
והתרסקתי קלות.
הוא היה בעיקר עצוב. לא משהו חדש. ההיפך - נשיאת פעצי העבר.

הוא פנה בעקבות אמירה שלי כאן
וסיפר לי את הסיפור.
את תודתי לו אמרתי אז בלב.




פרק א - הבטחנו זה לזו

זה היה מצחיק:
לעשות את כל הצד של
תיאום ציפיות
סקירת גבולות
עבר ועתיד
יחד עם היכרות אינטנסיבית שאני לא ידעתי כמוה
(ומי שמכירותי יודע שזה אומר שהיא היתה באמת אינטנסיבית)




פרק ב - לא תישאי שם אדונך לשווא

נפגשנו פעמיים.
פגישות וניליות. בית קפה ובבית שלי.

אתמול היה הסשן הראשון.
זה התחיל, אצל שנינו, כשעשוע - סשן ראשון של הכרות
ולא מחייב מדי.
ואז נכנסתי ללחץ. בעיקר פחד הנטישה הישן והמאוס שלי.
ועוד כל מיני מושגי יסוד שבמרוץ אחר הגלימה, הספקתי לשכוח.

האמת -
הוא עשה לי תרגיל שנה א' 😄
חלק מההוראות היו כאלה:
מותר לך להשתין עד שבע וחצי.
אסור לך להתקשר איתי בשום דרך. לא פון, לא סמס ולא פה.
משבע את שותה כל רבע שעה כוס מים קרים, בלגימה אחת.
(זה היה אמור להיות עד סביבות עשר, כשהוא יאסוף אותי)

בתשע ורבע שלחתי לו סמס


זאת היתה פעם ראשונה בחיי שצרחתי מילת בטחון מסשן מנטלי.
אחרי כמה שעות הגיעה פעם שניה.
ואז גם היתה צעקה פיזית- קולית 😄




פרק ג - עוד הריח שלך עלי מאתמול

אהוב שלי, ברוז, אדוני, מאסטר -
מה שאני יודעת היום, שלא ידעתי אתמול,
הוא שאני לא יכולה להבטיח לא לפחד.
אני מבטיחה לך
שאתן לך ולי להתמודד עם הפחדים שלי.
מבטיחה.
אני מבטיחה לך את ההתמסרות שלי, את הנאמנות שלי ואת הבלעדיות שלך עלי כאן.

אני מבטיחה לך שאני אוהבת אותך, בכל לבי.




אפילוג

יצאנו מהבית שלו לכיוון הבית שלי. שעת זריחה.
הכי רומנטי בעולם. הכי מבטיח שקיים.
דיברנו כל הדרך אהבה. (טוב, ככה זה בביצה. ברווזים - יו נואו...)

כשהגעתי הביתה
הדבר שהכי רציתי בעולם הוא
להיכנס למיטה עם הריח שלך.
הדבר השני שהכי רציתי הוא, להשתין.

אז נכנסתי למטבח, מזגתי ספל גדול של מים קרים
ושתיתי בלגימה אחת.

ואז השתנתי.


רק לעיניך:
לא ישנתי הרבה, אבל ישנתי עם גרביים. אותן גרביים שדרכו על הרצפה בבית שלך.

אני רוטטת. לך.