בנמל.
אבל,
סביר להניח שאתה כבר יודע את זה.
הרי האניה כבר נמצאת קרוב לנמל.
ומחר תרד אל החוף.
אולי תהיה מותש. אולי תהיה מלא סיפוק.
אולי תהיה שש אלי קרב.
אולי.
אני יודעת שאני מוכנה לכל.
עשיתי את העבודה.
תאוריית האפס מוצתה והתוצאות נרשמו ועובדות.
לא כך חשבתי שיראו הדברים, אבל דומית מציאות
מאז ומעולם היתה מסתורית ומלאת הפתעות.
זהו.
וכן, הדברים נכתבים כאן, לפני הכל,
לשני זוגות אזניים.
אני שמחה שזה כך.
אני מלאת תודה. ואהבה.
- - - - -
לא משנה מה יקרה, איך יהיה, מה נעשה ומה לא,
יש לנו את מה שיש. את זה אף אחד לא ייקח מאיתנו.
גם לא אנחנו.
מחר הקולר הזה יירד.
מקוה שהצואר שלי לא ישאר עירום הרבה זמן.
אבל,
לא משנה כמה זמן זה יקח,
אני רוצה אמת. אהבת חינם. כנות. טוטאליות.
ועוד כמה דברים, בנוסף לשייכות המובנת מאליה.
פוחדתקצתנרגשתהרבהמחייכת.
שלמה.
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 13:42