לפני 16 שנים. 19 ביולי 2008 בשעה 20:51
זה רגע שאני מקדישה לך.
פשוט כי אין לי מילים.
דיברנו לא מעט בימים האחרונים, הוא ואני.
היום בילינו יחד (אם מישו עוד לא ראה, זונת צומי שאני).
ואת עולה בכל פעם מחדש בשיחות.
ואני יודעת, כמו יודעת, כמה הרבה זבל את מנקה אחרי.
כמה את אוכלת את הארוחות המסריחות שאני מבשלת.
ולא, אני לא מאשימה את עצמי.
וכן, אני יודעת שזו לגמרי בחירה חופשית שלך להיות שם עבורו.
אבל
אני גם יודעת שאת איתי בליבך כל הזמן, גם אם אני מבריזה....
ואני גם יודעת שאת עושה את זה מנדיבותך ומאהבת האדם שבך, ללא בקשת תמורה.
נתינת אמת.
אהבת חינם.
את מקסימה, אשה.
תודה לך.